תשרי תשע ה קובץ לחיזוק

Transcript

1 תשרי 5775 תשע ה בנזז קובץ לחיזוק ההתקשרות קובץ לחיזוק ההתקשרות hnkugv ohnhn,v hshnk, sgu VAAD TALMIDEI HATMIMIM HAOLAMI יוצא לאור ע י תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית 770 איסטערן פארקוויי ברוקלין, ניו יורק שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאה

2 ב"ה פתח דבר אחינו תלמידי התמימים, שלום וברכה! בהמשך לקבצים שהופיעו לאחרונה ונתקבלו בשמחה, מוגש קובץ זה (ב-נ"ז) לחיזוק ההתקשרות בפני תלמידי התמימים וקהל אנ"ש, שנקהלו ובאו לחסות בצילא דמהימנותא בחודש השביעי, המושבע והמשביע, בחצרות-הקודש של רבינו נשיאנו, הוד כ"ק אדוננו מורנו ורבינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. בקובץ: א. "דבר מלכות" מכתב כ"ק רבינו מב' שבט תרצ"ב בריגה, בו פונה אל חמיו רבינו הריי"צ בענין ה"מופתים" וסיפור נפלאות הצדיקים בדרך ליובאוויטש. הרשימה מובאת כפי שפוענחה בידי מערכת "אוצר החסידים" ובאדיבותם. כהמשך וכהוספה מובא מערך מדבריו של הרבי בענין, בכמה הזדמנויות. ב. "ויראה אלינו" תחינתם של אנ"ש בני-מערבא ובני-צרפת שיזכו לביקורו של כ"ק רבינו במחנותיהם, ומענה קדשו על כך. ג. "שלוחי אנ"ש ובאי כוחי" יריעה מרתקת על מסע השליחות הראשונה לארה"ק, מסע שפעל גדולות ונצורות בתחומים רבים, והצית להבת התקשרות עצומה בקרב אנ"ש והתמימים בארצנו הק'. הרשימה מלווה תמונות ותצלומים מיוחדים. לרשימה זו מצורף "דין וחשבון", יומן-מסע מפורט אותו כתבו השלוחים להכניסו אל הקודש פנימה. ד. "סוג של חסיד" רשמי קישורו של הרה"ח ר' עמנואל ע"ה שוחט אל אילנא דחיי הוא כ"ק רבינו ותורתו, יגיעת מלאכתו והקירוב הנדיר לו זכה מאת פני הקודש. רשימה זו (ב) נערכה מתוך דברים שנשא (באנגלית) בפני חוג מצומצם, ועובדו והוכנו להדפסה בידי חבר המערכת, תוך שמירה על הניחוח הייחודי של בעל הדברים. קובץ לחיזוק ההתקשרות 3

3 בימים אלו בהם חושך כפול ומכופל מכסה ארץ וערפל לאומים, ואנו תועים כצאן ללא רועה, וממששים כעיוור באפילה, ואין אנו זוכים לראות פני הקודש ולא לשמוע את קולו, בוקעת התחינה מקרב ולב עמוק, "שוב לאסוף נידחיך, כי הם זרע אהוביך, וראה את שלום אחיך, וגם את שלום הצאן"! ועד תלמידי התמימים העולמי בין כסה לעשור תשע"ה ברוקלין נ.י. בהכנת הקובץ נעזרנו ברשימה מאת הרה"ח ר' מרדכי מ. שי' לאופר והתודה והברכה שלוחה לו בזה 4 תשרי ה'תשע"ה

4 בחושך

5 .àâéø á"ö,èáù 'á Ï ÓÂÚÓÂ.ÈappleÚÈ Ú" ÁÏ "ÎÓ Z "Â Z "Î ÎÓ.. apple Ì,È Ùapple ÊÂÚ È ÔÂˆ Ú Â.ÂÊ È apple Ó ÏÚ Â ÈappleÙÏ ÁÂË ÏÂÙÎ È ÁÂÏ Ï, Ê ÏÚÂÓ Ì Â, Ï.ÂÏ ÂÓÎ 'ÎÓ Èapple appleúèâ ÈappleÈ ÎÈ,ÔÓÊÏ ÔÓÊÓ ÈappleˆÓ È Â Â, "Î ÌÚ Ï È" Â Â ÈÒÁ ÔÂÙ ÌÂ «ÌÂˆ Ú Âapple ÈÏ ÌÈ ÒÁ ÂÚÈ È ÚÈ È ÏÎ ÏÚ ÁÓ Èappleapple ÏÏ ˆÂÓÎ ÔÎÏÂ Z appleâëèè Ú «Δ Z Â Â ÈÙ. Ê ÈÏ ÛÒÂ Èapple ÔÈappleÚÂ Ê ÈÏ Â Ó ÏÚ, Â È 'ÒÂ ÏÂ ÏÓ ÏÎÂ Ï Ù ÔÂÙ ËÈapple ƒ ÔÚÓ Δ ËÏ «" Á «" ÌÈ ÓÂ Â ÌÈ ÊÂÁÂ ÌÈ ÓÂ ÈÚÓ, ÎÓ ÌÈÚappleÂÓÂ.Ï"apple "Î 'ÎÓ Î" È ˆÓ Ê ÔÈÚÎÂ.'ÂÎÂ 'ÂÎÂ "ÌÈ ÙÂÓ.'ÂÎÂ ÌÈ Ó ÌÈ È Ó Ì Â Ê ÏÓ ÌÓˆÚ Ì Ï ÈÎ, ÔÂ ÎÏ ÂÎ ˆapple Ï È Â,ÌÈappleÂ ÌÈ ÈÒÁ ÁappleÈ ÂÓËÓË apple 'ÂÎÂ ÌÈ Ú Âˆ ÈappleÙÓ Ú ÂappleÈÓÈ Ï.'ÂÎÂ ÌÈÎÊ ÌÁÂÓÂ apple ÔÈ Ú,ÔÈappleÚ ÏÎ ÂÈÓ,ÌÈÈÓ ÌÈappleÈappleÚ ÌÈÚ ÂÓÂ Â Ï È"Ú Ô Ï Ê Â ÎÏÂ. Ùapple ËÈÈ appleú ÈÂ Ú «Δ ÔÂ ËÈÈ ÏÚ È «È «ÊÈ ƒ ÒÚ ÌÚ Â Δ»,ÔÚ È apple Δ ƒ» ËÈapple ƒ ËÚÂÂ Δ ÒÚ,ÂÚÈ È Ï ÈÎ, apple Â ÏÎ ÙÂÓ Î" Ó.ÔÚ ÈÈ apple Δ» ËÈÓ Ú ƒ Û «, ËappleÚÓÂ ËÒappleÈ Δ ƒ ÚÏÚ ÈÈ Δ «Âˆ Ú" ÚappleÏ «ÔÂˆ Â ÈˆÈ Ùapple ÂÓÓÂ ÏÚÂÙ ÌÈ È ˆ Â ÏÙapple ÂÙÒÂ ˆÓapple Â, ÏÙ Ùapple Ì ÊÊ ÏÚÂÙ ÊÂ.'ÂÎÂ ÂÈÓ Ó ˆ Ó... ÂÓÚÂ ÓÁ È Â ÚÈ ÌÚÙ ÂÚ.ÏÙ ˆÓ ˆ"ÈÈ Â Ó "ÂÓ "Î ÎÓ :(øáòä ùãåçì) ò"äãçì ã"ëî (íéøáã éîåùø) ã"åùø.. áúëî "ÂÓ "Î ÎÓ Ú ") ÍÏÈ Â [150] Âapple 'Ú "Á "ÌÈÓ " ÒÙ apple Z "ˆ Ë " ÎÓ Ò 'Ú "Á ˆ"ÈÈ Â Ó "ÂÓ Â - Â.("'È Âapple ÁÏ Î ËÈÂÂ ÂÈÏÓ "ËÈÏ Ì ÂÒÁÈ Â ÔÈÏÂÙÂ " Á, "ˆ Ë "Î,ÔÈÏ,Ó"Ó Ô Ò Â Èapple " :ÂappleÈ Á ÙÓ Â) ÍÏÈ Â.("Ó" Â Ë" Ú Ï.ÌÈÓÈ È Â = :é"äãå. Ò,ËÈ ÌÈÏ Z Â Î ÔÂ Ï :ììù àöåîë. ÂÚÂ.ÍÏÈ Â 42 Ú"Ò "Á ÂÈÂ ÚÂÂ Z ÌÁappleÓ Â Ì :'åëå ã"áç àá Ç.ÍÏÈ Â Ú 'Ú Ì Â - Â.ÍÏÈ Â Ò 'Ú Ì "ÌÈÓ " :ì"ðä "ë 'ëîá."'âî ( "Ï ÔÚ È Ô )» ÚÈ Ï Ù È " :ÈappleÈÓ Ù" "Â Ï :'åëå åòéâé àì 6 תשרי ה'תשע"ה

6 .[Ú"Ù ÔÂÈÏ Ï"apple 'ÎÓ ÒÂÓ], ÊÈ Â ÏÎ ÚÈ ÈÏ ÔÈ, Â ËÂ Ù Z Â ÎÏ. ÏÙ ÚÓÂ ÙÂÓ È Ú È"Ú ÁÎÂ Ï ÔÈappleÚ È"Ú Â È ÏÂ ÂappleÈ Ï Á ÎÂÓ, Â ÏÎ ÂÓ ÔÂÈÎ Z ÈÎ.Ï"Ê È Â Â ÏÚ ÌÈÂapple Â ÌÈ ÒÂÈÓ ÏÎ ÈÎ Â ÂÈ Â Â ÌÈ ÙÂÓ ÔÈappleÚ Â ÈˆÓ ÏÚ Z ÏÏÎ : Ï 'È ÙÂÓ ÔÈ Â ÏÚ Â, ÙÂÓ ÂÚ È ÏÂÎÈÂ Â ÏÚ Z Ë Ù Â.Ú Ë apple ÏÈÚÂÓ ÂappleÈ Ê"Î È Â.ÁÈÎÂ Ï ÙÂÓ ÂÈÏÚ ÔÈappleÚ È ÈÓ.ÏÎ ÈÎ È"ÙÚ Â ÈappleÙ Ú Ë ÂÈÓ ÍÎÊÓ «ÔÈ Z ÒÈ Í È Ï Z Ï.Ú Ë Â Â ÙÂÓÎ Ùapple ÂÓÓÂ ÂÚÈÂ,Ì ÙÂÓ Â Â ÊÂÎ ÂappleÂÓ È Á,Ï", "apple ÂÚË ÌÈÓÈ Â,' Â ' Ï,ÁÈÎÂ Ï ÍÈ ˆ 'È Ï Ú ÌÎ Ó Â Ï Ì ÂÚÏ. ˆÂÁ È ÔÊ Î Ï ÌappleÈ Ó"ÂÎÂ, Ï Ó ÏÎ Â ÂÎÏÓÂ ı ÈÓÚ ÏÎ Ì ÈÎ.'È Ï ÍÈ ˆ 'È Ï,ÏÏÎ appleâó Ï ÔÓ 'ÚÓÏ Ó Â ÈˆÓ Ì.ÂÈ ÌÈappleÈÓ Ó Z ÌÈ Â ÌÈ apple ÏÓ Z.ÏÎ ÈappleÈÚ 'È ËÂ Ù Ê" Ì ÏÚ Ï ÂÓ Â Â Â ÓÂÁ,ÏÎ ÔÓ 'ÚÓÏ ÔÈ Ì Ó,ÏÎ È Á "apple Â apple ÌÈÓÈ 'ÈÁ ÂÚ apple È Ï,ÁÈÎÂÓ ÏÙ ÈÈ ÚÂ ÙÂÓ 'È Ï Ê Ì, ÂÈÏÎ Â Â ÌÈ Á ÏÎÓ 'ÚÓÏ ÓÂÚ ÈÂˆÓ Âapple ÈÂ,ÏÎ ÔÓ 'ÚÓÏ ÈÎ ıùáè ÏÎÏ Â Âapple ÏÂ Â ÂË Ï Â È Â,ÂÈ ÁÂ ÏÎ Â Â. Â ÂÁ ÂÚappleÓapple ÔÈ Ï,ÌÈappleÈÚÏ apple ÌÏÂÚÂ Ì ÔÈ ÌÈ ÂÓ ÏÎ,Î" Ï,Ï Ï,ÈappleÁÂ Ï Ï appleè È ÈÓ Â ÈˆÓÂ È ÈÚ ÈÎ,ÈappleÁÂ Ï ÏÙË ÙÂÓ Â.ÏÎ ÔÓ 'ÚÓÏ Ó ÈÂÏÚ ÈÏÎ Â È Â ÂÚ È Ï. Ê Ì ÂÚË ÁÈÎÂ Ï,Ï", ËÈ ÙÂ, ÂappleÈÓÏ ÎÙ apple ÂÎÏÓ ÂÏ ÂappleÈÓÈ Ï.ËÏ,ÁÈ "Ó :'àä àåä 'ã.áè, ÌÈÏ :äìùî ìëá åúåëìîå.ì ÔÓÒapple Â,93 'Ú Â"ÏÁ "Â Ï Ì :åá áöåçä ãéá ïæøâë àìà íðéà î"åëå, Ï ˆ"ˆ Ï È Á 'Ò Â.Á"È Ò "Á " "Â :àøåáä åçá úåòðîð ïéà. ÂÚÂ.ÍÏÈ Â קובץ לחיזוק ההתקשרות 7

7 ÈappleÁÂ Â ÏÎ ÈÎ,Â ÌÈÏ ÂÓ ÌÈÈÚ Ë ÌÈ ÂÁÂ Ì Ï ÌÏÂÚ ÔÈ ÌÂÈ Ì Ï ÔÈ ÈÎ ÌÈÓÚÙÏ ÏÈ Â ÂˆÂ,Ì Â ÏÂ Ï ÌappleÈ,Ú"Ù ÌÈ Ú Âˆ ÈappleÙÓ È, Á ' ÌÈappleÈÓ Ó Ì ÌÏÂÎ,È"apple ÌÚ ÎÈapple appleè Â, Ï ÛÈ Ó Í È Z "apple Â Ïˆ Z appleâó 'ÂÎÂ Â ÈappleÙÓ Ì.ÏÏÎ ÂÈ ÂÎÂÏ Â ÌÈÈÓÂÈ-ÌÂÈ Ì È ÚÓ appleâ ÂÏˆ Úapple Ì Ï ÂÏÎ, ÏÈÏÂ ÌÓÂÈ Ì ÌÈÚ ÂÓ Òapple Ù Â Ë Ê"Î ÌÈ È «Ï " ÌÈÓÈ Í Ó Â,Â Òapple Ù È"Ú ÂˆÓÏ ÌÂ.Â apple Â ÂÏÎ Ì È ÂÁ Ì ÏÚÓ ÌÈÓ ÈappleÈÚÏ apple ÙÂÓ, Ú,ÔÎÏÂ Í ÂÁ Â È ÌÂ Ù Ú ÙÏ ÈÎ. Ó È Ï ÈÓÚ È Ó ÈappleÁÂ ÈÎ,Î"Î ÍÂ ÁÂ Ú ÂÈÓ ÔÈ È È ÈÎ.Ú"Ú ˆÓapple Â ÓÂ Â ÏÚÓ Â Â,'ÂÎÂ 'ÂÎÂ "Î Â Ú"Î ÂÓÈÈ ÓÂ ÂÂ Ó Â ÈÓ Ê" ÂÚ Ì Ï ÂÓÂ ËÏÂ Â ÏÎ Â,Ì ÈÏÚ ÌÈ Â Â.È ÓÂÁ Â È"Ú ËÓÂ ÂÏÂ Z ÂÈ È ÏÏÙ Ó È apple :ÌÈ ÙÂÓ ÂÏÁ] Ì Z 'ÈÏ 'apple Z Ì Â Ó ÈÓ Ï ÏÙ Ï Z Ï ÂÓ. "ÈÙ "Á " Ú ÌÈ ÂÏÁ ÂÚÂ Z 'È ÊÁ ÔÈÁ ÏÚ ÏÈ Z Ê"Ï. ÙÂÒ ËÂÒ :úåðéîì äëôäð úåëìîä.,êˆ :íéðéîàî íä íìåë ÔÓÒapple Â,16 'Ú Ê"ËÁ "Â Ï.Ï 'Ú Â"Á Ë ÂÏÓ Ó" Ò :ãáìá óé î êøãá 'åë äðåîàä.ì., È Á Z Ï"ÊÁ ÔÂ Ï Ù"Ú :äîø àøâéàì àú éîò àøéáî.â ÏÁ appleâó Â ÂÁÈ Ú Èapple :ù"ëáå ò"ëá åîéé îå ååäîä.ê, Ï :íäéìò íéäåáâå øîåù äåáâ ìòî äåáâå.âóˆúï ÂappleÈ Ì Ú ˆÓapple ÍÏÈ Â Ô ÎÓ :'åëå åìç],ìè ÙÂÓ ÂÈ È ÏÏÙ Ó È apple È"Ú Z ÌÈ ÙÂÓ ' ÔÙÂ : ÓÂÏÎ :'åëå íéúôåîá åìç ÌÈËÁ Èˆ ÂÏ " (ÊÈ, È " ) "ÓÎ, ËÓÂ ÂÏÂ ÂÈ È ÏÏÙ Ï ÂÓ ÂappleÈˆÓ ÂÓÎ, ÏÙ Ï ÙÂÓ Z ' ÔÙÂ."'Â Â Â Â ÂÚ Â ËÓÂ ÂÏÂ Ô ÈÂ ' Ï ÌÂÈ Ï Ó Â ÌÈ Â ÈÏ ÂappleÈˆÓ ÂÓÎ, ÙÂÓ 'È È ÈÓ Ó È Á Ï Ï Z Ê"Á ÏÂ,"Í ÈÓÁ Â Í Â ÏÎ Â ÌÈÓ ÔÓ Èapple ÌÈ Ï È Ì Â" ÌÈ ÈÓÁ ÏÏ ÂÏÈÙ ) Ê Ï Ì Z ' ÔÙÂ Â.( "ÂÈ, "Ó) "'Â Â ÏÎ Â ÌÈÓ ÔÓ Â" ÂÁ Â ÈÚ È Ó ÈÂ" :Â È ÊÁ ÂÙ ÂappleÈˆÓ ÂÓÎ,ãéî ÙÂÓ ÈÈ Ú Ï,( ÈÓ Ó.(Ê,Î "Ó) "ÈÁÈÂ ÔÈÁ ÏÚ ÂÓÈ ÈÂ ÂÁ ÈÂ ÌÈapple Ï ÈÓ Â ÌÈ ÙÂÓ Âapple Ì Z ÛÒÂapple ÂÏÈÁ È Ó Ù ÏÁ :â"éô â"ç "äòá ÚˆÂ ÏÙ Í Âˆ -È Â Í Âˆ Â Ù ÔÎÂ Â.'ÂÎ ÓÁ ÈÓÚ Ú Â È Î,ÌÈÓ ÌÈ È Òapple ÏÂÚÙ Ì ÈÂÏ Ê ÔÈappleÚ, Ï,Òapple ÏÚÓ Â ÔÂ ÒÁ ÏÚ ÂÓ ÂappleÈ,'ÂÎ 8 תשרי ה'תשע"ה

8 "Á apple"âó. "ÈÂ Ë"Ù Ì Z ÌÈ È apple Â "Ú Ó ÌÈÒapple ÂÏÁ "È. "ÏÙ Â ÁÓ Á ÌÏÂÚÏ È ÂÓ ÏÙapple ÙÂÓ : Ù"Ò Ô" Ó.'ÂÎÂ Â apple È Ó 'ÂÎÂ ÏÂÎÈÂ ÁÈ ÓÂ Ú ÂÈÂ ÏÙ Í Âˆ È Ê,ÌÈappleÂÈÏÚ È Òapple ÏÂÚÙ Â, ÚˆÂ ÏÙ Í Âˆ ÔÈ Ê,ÌÈappleÂ Á. "ÈÈÚ,'ÂÎ Z ÌÈappleÂÈÏÚ ÏÚ Ï ÓÓ :ÌÈappleÙÂ ' È ÌÈ È ˆ Ï ÓÓ,Ë"Ù :ã"éå è"ô íù, ÂÈ Â Ï Èapple Î Z ÌÈappleÂ Á ÌÈÈÁ ÈÏÚ ÏÚ Ï ÓÓ,ÔÂÚ Ó ÈÓÚ Ú Â ÈÎ,ÌÈ ˆÓ ı ÌÈ ÙÂÓÂ Â Â Ú äùîë Z 'È Â ÂÒÈÂ ı ÌÈ Ó ÌÈÙÂ Ï ÓÓ Â Ó ÈÎ",ÏÂ ÂÈ ÏÙÂ Â ÈÁ Â Ê,'ÂÎÂ ÂÈÏÚ ÌÈ ÏÂÁ ÚÏ Â 'ÈÙ ı ˆÙÂ ÌÈÈÓÈÓ ÌÈÓ Ì ÌÈappleÂÈÏÚ ÌÈÚÈappleÓ ÁÎ ÂÚ ÌÈÏÙ ÌÈ ˆÓapple Ï ÓÓ ÈÒÓÂ ÌÁÎ Ì Â Ì ÈÚÈappleÓ ÌÈ Ùapple ÌÈÏÎ ÁÎÓ Â Ì Ï Ì Úapple Â ÌÚÈapple Ï Ì ÈÏÚ ÌÈ ÓÂÚ.Ì Ï ÌÈappleÂÈÏÚ ÌÈÚÈappleÓ Ï ÓÓ ÈÒÈÂ È ÈÓÓ Ó Ú ÂÏ ÂÓÂˆÚ Â ÊÂÚ apple,ì Â Â Ó ÁÎÓ ÚÚÂapple Ó ÂÚ ÌÈÁÈ Ï Ï Â Â ÚÂ Ê ÁÎ ÁÈappleÓÂ ËÈ ÓÏ ÓÂ Ê ÓÏ ÌÈ ÏÙ ÏÚÂÙ 'È Î ÈÎ ÔÓÂ appleâó ÔÈÓ Ï È ÔÎ ÏÎ.. ÊÂÚ ÏÎ Â Â ÚÈappleÓ ÌÈÓ Ì È ÂÁÎ Ï ÓÓ ÈÒÓ 'È "Ú Â apple,ì È Ù apple ÓÂ Ì ÓÂ ÌÈappleÂ Á Â ÂÒÈ ÈÎ ÚÂ ÈÂ,ÂappleÂˆ Ï Ô Ó ÌÈ appleâó ÌÈappleÂ Á È ÓÂ ÚÈappleÎÓ 'È Ê Â,Ì ÓÂ ÌÈappleÂÈÏÚ."'ÂÎÂ ÌÁÎÓ ÌÈÚÚÂapple ÓÂ Ì ÌÈ Â Â ÌÈappleÂÈÏÚ Ó ÌÈ appleâó ÌÈappleÂ Á Â appleó ÏÚÓÏ Ó Â apple ÂÓÎ ÈÎ" : Ó Â apple ÏÚÓ ÍÈ Ó È Á Ï Z "ÈÙ Â Ï È Ó ÏÎ ÈÎ.. ÌÈ È apple È ÙÂÓÂ ÈÒappleÓ ÏÚÓÏ ÂÈ ÙÂÓÂ ÂÈÒapple ÔÎ ÌÈ È apple ÈÎ, Á,ÌÈappleÙ Èapple " Ó ÌÈÒapple ÏÚÓ Ë"Ù "Ó ÓÂ ÊÂÁÂ,"'ÂÎÂ Â ÙÂÓ Ï È Ì Â Â ÌÙ Ì Â ÌÈÚÈappleÓ ÌÈappleÂÈÏÚ ÌÈÚÈappleÓ ÂÚ ÌÈÚappleÚÂapple Ó ÌÈappleÂ Á È Ò Â Âapple ÌÈ ÏÙ ÏÚÂÙ 'È Î ÈÎ.. Èapple Â,ÌÈappleÂÈÏÚ Ò apple ÈÓÓ ÂÚÈ ÔÈ Ï ÏÂ ÁÎ Ê apple ÔÂ Ï ",ÛÈÒÂÓÂ,"'ÂÎ Ì ÓÂ ÌÈappleÂÈÏÚ Ï ÓÓ ÈÒÓ 'È.. ÌÈappleÂ Á Â ÂÒÈ Î"Á ÌÈ Úapple ÌÈ ÏÙ ÏÎ ÂÒÁÈ È ÌÈÚ Ë ÈÂapple ÌÈ ÏÙ ÏÂÚÙ Â Ó ÁÂ ÙÏ ÏÈÁ Ó. ÎÂ "ÈÈÚ,"'ÂÎ Ì Ò Â ÈÎ Â ÏÂÊ È ÏÚ Â apple Ì Ï apple ÌÈÏ Ú " Ê"appleÙÏ Â Ó Ï Í Ó ) Ì Â :ä"ìô á"ç ð"åî ÌappleÈ ÂÈ Â Â ÈÎ,Â ÏÂÊ Â ÏÙapple Â ÂÈ Â ÏÙapple.. ÔÎÂ" :("ÌÈ È apple Â appleó ÂappleÈ Ó Â È,Ì Ï Â Úapple Â ÌÈ È apple ÌÂ Ú Â ÏÙapple ÏÎ ÈÎ.. ÌÈ È apple Â ÏÙapple ÎÓ ÊÏÂ,ÂappleÈ Ó ÏÂÊ È apple ÏÎ Â Â ÔÎÂ.. Ú ÈÏ Â Â ÈÏ Â Â Î,Ì Èapple Ó ÌÈ ÈÁÈ Ì Â ÈappleÈÚÏ ÈÒ Ù Â Â ÚÈ ÌÏÂÚÏ È apple ÌÂ È Ï ÔÎ Ì ÂÈÏÚ Â È ÓÎ Ï È ÂÚ È apple Ì ÏÂ Â Ó Â Â, Ó Ú ÂÓÎ ÂÈÏÚ ÏÂÁ Â ÂÏ Â apple appleâ Â ÈÓ ÌÂ È Ï, ÁÈ ÌÈappleÈappleÚ Èapple Â,Ï È ÏÎ ÈappleÈÚÏ 'Â Â ÌÈ ÙÂÓ Â Â Â ÏÎÏ."'ÂÎÂ ÂÈ ÚÓÎ ÚÈ ÈÓ ÏÂ,Â Î È È,ÌÈ È apple ÏÎ Ï Ó Â apple ÔÈ È Ù ÓÂ" :Â" Ê"Ù Â È ÂÒÈ 'Ï :ã"é 'È È Ï Ï,Ì Ú Í Âˆ ÈÙÏ Ó Ó Ú Â Â ÏÎ" : - " Á"Ù Â."'ÂÎÂ.. È apple ÏÎ",ÌÈ È apple Î" Ó,"'ÂÎÂ Á Â Ô Ï Â ÚÏ ÍÈ ˆ ÂappleÈ Â.. Â apple ÏÚ ÌÈÓÚÙ Â Â ÔÈ Â Â.. ÂÈ ÂappleÓ ÈÂ ÌÏÂÚ ÂÈ Ï ÌÈ È Ú ÌÈ Ó È ÂÏ Â.( - " È"Ù Ì ) "'ÂÎÂ È, È apple ÈÙÓ ÏÁ Ê apple Â ÙÂÓ 'È È ÎÂ" :Ì Â :'åëå äàåáðä úéúîà 'åëå."'âîâ ÌÈ È apple ÂÈ Ú Ï Â ÂÒ Ï ÈÂ Ì ÌÈ Ï È ÈÎ Â apple Ó ÂÚ ÂappleÓÓ קובץ לחיזוק ההתקשרות 9

9 È"Ú Ó Ó (ÒÙ apple appleâó Í 'Ò ) 'Á-'Â 'Ù Â Ú Á". Â ÈÒÁ "Ú ÌÈ ÙÂÓ ÈÚ Ï.Ú Ë Â.ÌÈ ÙÂÓ È"Ú ÌÏÂÚ Ò Âapple Ï È Î Ì. È È Ò ÂÏ Âapple apple Ê Ì ÚÂ ÓÎ (: apple) Ó.ÌÈ È appleï ÎÈÈ ÌÈÈÓ ÌÈappleÈappleÚ Ï "ÎÒ " ÒÈÏ Ó " 'ÎÓ ÔÈÈÚÏ ÈÈ Ú ÏÂ Ó"Â ÌÂÈ Â Â Ú Í Â Â Ï Â ÌÈÈ Î?ÌÈ ÙÂÓ ÚÈ ÈÓ ÙÈ Ú Â Ó Ù"Ú " :(ÍÏÈ Â, Ò) Ì Â :ñôãðä äðåîà êøã øôñá Â Â ÏÎ Ú" ÊÂ. ˆÓapple Â ÔÈappleÚ Ó Â ÈˆÓ ÚÈ È È"Ú Ì Ó"Ó.. Â ÈˆÓ È.. ÔÈappleÚ Â Â.. ÌÈappleÂ Á Â Á Â.. "È Â ÈˆÓ ÈÓ Ó Ì ÌÈ ÙÂÓÂ ÂÂ ÂÈ Ï.. ÂÏ Ï ÒÎ Ï Î Ó 'ÈÁ Â, ÏÈÚÏ ÏÈÚÓ ÂÏ Ï 'ÈÁ.. ÂÓˆÚ " Ò" ÁÎ È"Ú "Î.. Ú"ÂÚ È"Ú ÂÂ Ï ÌÈappleÙ ÌÂ " ÂÈappleÁÂ Ó ÈÓ Òapple Â Â Ì ÔÎ ÔÂÈÎÂ.. ÓÓ ÒÙ Â ÔÈ Ó ÂÂ Ï ÏÂÎÈ ÏÎ Â " Â "Ú ÏÂÎÈ Â Ï Â " Â "Ú " Ò" ÁÎ È"Ú Â Ê Á Î.. ÈÓ ÏÂ apple Ó ÔappleÂ È Î.. Â"Á Û Â Í ÏÓ ÌÂ ÁÎ ÔÎ ÔÈ Ó,ÂappleÂˆ Î ÂÎÙ Ï ÏÎÂÈ ÍÎÏ ÔÈ Ó È Â Ï ' È Â ÈÂÏÈ ÂappleÏ.. ÂappleÈ Ï ÂappleÓÚ Ú Â ÏÙapple Â ÌÈÒapple ÈÂ È ÏÈÎ Ó ÂÏÈ Î ÈÈˆÈÂ Â Ï Ú È ÊÏÂ,Î"Á ÌÈ È apple È ÙÒ ÂÓÎ ÌÈÒapple È ÔÎÂ.. "Ú ÌÈ È apple Á Â Â Â ÏÎ Ó ÔÎÂ" :ÌÈÈÒÓÂ."'ÂÎÂ "Ú ' È Â ÏÂ ÓÓ Â Â Â.. Ì È Á Ì Â.. ÌÈ ÂÓ Â ÌÈ apple Ó ÂÓÎ,Ï È ÌÈ ÙÂÓÂ Â Â Ó "È ÌÈ ˆÂÈ ÌÈÒapple Â ÏÙ È ÏÙ ÌÈappleÂ ÂÓÈÓ 'È Ï Â ÂÓÎ Ï"Ê Ë" Ú ÂappleÈappleÙÏ. "Ú " Ò" ÈÂÏÈ ÌÈÏ Ó ÌÈ ÈÓ ÌÈ ÙÂÓ Ï ÏÎ apple.. Â È ÏÚ ÌÈ apple ÂÈ Ú Ë Ó." Ú Ï ÚÏÂ Â È Ú ÂappleÚÓ Ú"apple ÈappleÈ ÊÓ Ì Ó Î ÂÈÓ ˆÚ ÏÂ Ï.. Ê appleó Ì ˆÓ ÂÙÈ " :(, Ï ) Ì Â :á"ëñ "äâàá ÏÎ ÌÈ ÂÓ Â ÌÈ apple Î ÌÈappleÂ Ï È ÈÓÎÁ ÈÏÂ Ï Û ÈÓ ÌÏÂÚ ÈappleÈappleÚ Â ÚÏ Ï È ÌÈappleÙÏ ÂÈ ÓÓ ÌÈ È appleï "Î,ÚÈ ÔÈÏÈ ÔÂ Ï ÔÈ È appleâ Â Ï Òapple Ï Ê."'ÂÎÂ ÂÈ Ï Â apple ÂappleÂ ÏÚ ' Â Ï ÏÂ ÂÈÏ ÍÏ Â Ï ÂÓ Î.( "Ú ËÒÂt )» "ı È Ù" ÒÙ apple ÎÓ Ï appleââî ÈÏÂ : ñéìà î à"ø 'ëî ïééòì, Ú Ú ÔÓ ÂÈÏÚ ÌÈ ˆapple apple Èapple ÔÓ ÔÈ Ë ÈÏÈ Á" :(Ô Ê ÂappleÈ Â Â ) Ì Â Z ÂÚÂ È Ï È Î Â Ó ÔÈ Â Â ÔÈÏ Â, Âapple ÂÏ Â Ùapple ÓÂ ÂˆÓ È ÏÎ ÂÈÏ Âˆ ÈÂ, ÂÓÂÏÁ Ì ÌÈ È apple Ì,ÍÏÓÏ Ï ÌÈÏ apple ÌappleÈ ÌÈ Â Ì Ï Â.ÏÂ Â ÔÂË ÏÎ 'ÂÎ ÌÈ ÈÎ ˆ 'ÈÙ ÈÎ È Ú Ï È È Ôapple Â.ÌÈappleË ÌÈ ÁÈ Ë Ï ÚÈ ÏÁ Ï Î Ï ÌÚÙ È "Î 'È Ï ÚÂ Ú ÂÈ ÈÎapple.. ÔÎ ÔÈ Âapple È È Ï Ï" ÂˆÊ Â"Ó ÈÓÈ Ì.. ËÓÏ Ó ÏÚÓÏ Ó Â È ÌÂÈ È apple Ï ÈÎ,ÌÂÈ ÏÎ ÚÓ ÏÂ ËÈÓ Â apple."'âîâ ÌÈappleÂ ÌÈappleÈappleÚ Â Ë 10 תשרי ה'תשע"ה

10 ÏÈÁ Ó ÚË Ú,"'ÂÎ ÂÚË ÌÈÓÈ Â" ÏÈÁ Ó ÚË Ó,ÂÎ Â Ï,ÔÂÈÏ È Èˆ ) (:Ì apple Z "'ÂÎ ÂÏ ÂappleÈÓÈ Ï " Ï ÊÁÈ. Âapple appleó. "Ù Ê"Ú "È) "Á apple"âó ÙÂ.ÔÂÏÈÙ.ÔÂÈ.Ì" Ó :Ù" Ê"Î ÈÚ Ï È ÈÏÂ :'åëå ùåðà ÂÚË Âapple ÈÓÈ " :à"ô æ"ò 'ìäá Ì" Ó ÍÈ Ó ÈÙÎ,Ê"Ú ÔÈappleÚ ÏÁ Â Z ùåðà."'âîâ ÏÂ ÂÚË Ì Èapple Î ÂÂˆÓ ÓÎ Ï Ô ËÓ Â È Z (ÍÏÈ Â Ë"ÎÙ) â"ç ð"åîá Â Ó Ó Ì ÈÚ ÏÂ.'ÂÎ ÌÏË Ï È Î,ÌÈ ÎÂÎ Â Á È Ó Â Ú ÌappleÁÏÂÙ ÈÎ Â ÌÈappleÂÓ ÌÈÓÚ È appleó Ú apple È ÈÏÂÎ Â ÈÓÎÁ Á Ó" Ï ÏÚ È ÈÙÎ,Ê"Ú Ï ˆÈ ËÏ ÂÈÓÈ Z äùðî Ë Â ÓÈÏ ÈÏÂÙÈ appleëè apple Â Ì Â È Z ÌÈ ÎÂÎ Â ÚÏ Â ÈÁÏÙ ÓÚË È Ó.(,ËÒ ÓÂÈ ) Ê"Ú " ˆÈ ÏË È Á Ï Î" Ó,(, ÔÈ appleò) "È,ËÒ.,Ë ÓÂÈ Z Ê"Ú ËÁ ÏÏ ) "Ó È Â ÌÈÏ Â È Ô ÂÁ ÏÚ Èapple Z ìà æçé úôåîá íéðéîàîù Í Î ÍÈ ÂappleÈÓ È Ê ) ÙÂÓÏ Ì Ï ÈÈ Â 'Â Â ÌÂÈ " ÂÏ Ó apple Z (.(ÊÎ, Î Ï ÊÁÈ) "' Èapple ÈÎ ÂÚ ÈÂ ( "ÂˆÓ Z ) ïåé ÓÎÁ ÌÚ Ï È Á Ï Â ÚÏ È ËÓ ÈÙÂÒÂÏÈÙ ˆÂÈ Z ïåìéô 'ÚÓÏ ÔÈ Ì Ó,ÏÎ Á "apple Â apple ÌÈÓÈ" Ï Ê ÍÈÈ ÈÏÂ Â.(ÂÎ Ú Ï È ˆÂ." Â ÊÂÎ ÂappleÂÓ È Á "apple ÂÚË ÌÈÓÈ" Ï Â Èapple Z "ÏÎ ÔÓ ÁÈÎÂ Ï,"ÌÈÎÂ apple ÂÓ" È Î Í Âˆ 'È Ê,"í"áîøä úôå ú" Ì ÍÈÈ Ê ÔÈappleÚÏ ÈÏÂ Â.'ÂÎÂ ÏÎ Ù"Ú קובץ לחיזוק ההתקשרות 11

11 כ"ק אדמו"ר הזקן אמר, שאצל המגיד ממעזריטש התגלגלו ה'מופתים' על הרצפה, אך לאיש לא היה פנאי להרימם. דומה שאצל רבינו נשיאנו המופתים רבים כל כך, עד שמתגלגלים הם על הרצפה ועל השולחן ובכל מקום, וגם מי שאין לו 'פנאי' שוב אינו צריך להתכופף כדי להרימם, שכן הם מונחים בגובה העיניים ובהישג יד... עניין המופתים הוא לא רק שאלה של מציאות, אלא שאלה של דרך ושיטה. לאורך הדורות בחב"ד, לא עשו 'עניין' מהמופתים בכוונה תחילה. במידה מסויימת היו אף שבזו לעיסוק זה, שמקובל היה אולי בחצרות אחרות. גם בצד העקרוני של הסוגיה, נראה שגישתו של הרבי הייתה שונה ומחדשת במידת מה. כדרכו לנצל כל דבר לתוספת קדושה, השתדל הרבי להפיק את המירב והמיטב גם מעניין המופתים. על צדדי הסוגייה ניתן ללמוד בין השאר גם מהקטעים המובאים להלן: בחוברת השנייה של קובץ 'התמים' שנדפס בווארשה התפרסם "העתק מכתב כ"ק אדמו"ר [מהוריי"צ] שליט"א מליובאוויטש שכתב לחתנו הרב שי'" ותוכנו: חב"ד ופולין והתייחסותם להבעל שם טוב והרב המגיד, תוך התייחסות ישירה לעניין ה'מופתים'. כשנדפסו אגרות קודש של הרבי הריי"צ בשנת תשמ"ג, התפרסם בבירור מה שכבר היה ידוע באופן לא רשמי קודם לכן, שהמכתב שוגר לרבי (אף כי 'בהתערותא דלעילא'). במפתח המכתבים שערך, הגדיר הרבי את המכתב (צוטט על ידי המהדיר ר' שד"ב לוין בעמ' שסא): "שניאורסאהן, הרמ"מ, ברלין כ"ד טבת צ"ב, חב"ד ופולין והתייחסותם להבעש"ט והה"מ". בחלקה האחרון של האגרת (סעיפים יט כב) כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שבעיני גדולי חסידי חב"ד היוו המופתים קטנות ושפלות, מעין פגיעה בכבוד החסידות. אפילו המעשיות הידועות והמפורסמות עברו בקרב חסידי חב"ד בלחישה. אף, כותב הריי"צ, שלעתים קרובות הצטער "על אשר חסידי חב"ד בכל דור, לא העלו בספר, גם מענייני המעשיות והמאורעות, שהיו בהם אלפי מופתים יוצאים מדרכי הטבע.. אמת הדבר, כי תאבים וצמאים אנחנו לידע, ויקר לנו במאד, אף דבר היותר קטן באורחות חיי כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, כי יודעים אנחנו אשר תנועה גם קלה היא יסוד בהדרכה והנהגה, אבל עם זה עלינו לדעת מה העיקר ומה הטפל". וחותם דבריו כך: אמונתנו בעבדי ה', הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, אינה דורשת שום סעד באות ומופת, אלא שנעים היה לנו לידע גם זה, להיות גם זה מביא תועלת נכבדה בהעיקר, שהיא לימוד החסידות בעיון, וההתעסקות בעבודה שבלב, על מנת להיות גם בחיי עולם על פי הוראת תורת החסידות (שם עמ' שעז). "פועל רוממות בנפש" בחודש מנחם אב תשנ"ד, כשישים שנה לאחר הפרסום בקובץ "התמים", נמצא יחד עם אוצר רשימות הרבי מכתב 12 תשרי ה'תשע"ה

12 התשובה ששיגר לכ"ק חותנו, כשבוע מיום קבלת המכתב הנ"ל. וכך הוא נפתח: מכתב כ"ק רישומי דברים מכ"ד לחודש העבר, הגיעני. ומעומק הלב, אודה על מתנה יקרה זו. בהמשך כותב הרבי: אתאפק לא אוכל מלבקש תוספת ביאור, על מה שהוקשה לי זה מכבר, בשמעי חוזרים ואומרים: "בא חב"ד האלט מען ניט פון מופתים" [בחב"ד אין אוחזים ממופתים] וכו' וכו', וכעין זה מצאתי גם במכתב כבוד קדושתו זה. ומונעים את עצמם מלדבר בזה. וגם משתיקים את המדברים וכו'. והתינח בחסידים הראשונים, בוודאי לא נצרכו לכגון דא. כי מוחם ולבם זכים וכו'. אבל בימינו אלו, אשר מפני צוק העתים וכו' נתטמטמו הלבבות, ומושקעים בענינים גשמיים, בגשמיות כל ענין, עד שאינו נרגש א איידעלקייט און דערהויבענקייט [עדינות והתרוממות] בנפש. ולכאורה, זה קשה לתקן על ידי דבר השכלה והבנה, כי לא יגיע, עס וועט ניט אנרירען, ווארעם עס איז צו איידל, אף דערמיט אנהייבן [משום שהדבר עדין מדאי, להתחיל בכך]. מה שאין כן מופתים וסיפורי נפלאות הצדיקים, שפועל רוממות בנפש, יציאה ורצון לנער את עצמו במקצת מהגשמיות וכו'. וזה פועל הזזה גם בנפש השפלה, או הנמצאת במצב שפל גם כן... "לפתע פתאום יראה אור בחושך!" לצד אגרת זו, באה רשימה אשר בה מפורטת היטב טענת הרבי על הצורך במופתים בזמננו. בין השאר נכתב שם: ולכאורה, אין דבר שיזכך גשמיות הטבע בעיני האדם, ויעורר רגש הרוממות דערהויבענקייט בנפשו כמופת ושידוד הטבע. ובפרט בעקבות משיחא. ובימינו אלו, אשר המלכות נהפכת למינות ופשטה שיטה, רחמנא ליצלן, שאין בעולם כי אם החומר והגשם וחוקים הטבעיים המושלים בו. כי השכל והרוחניות אינם אלא תולדות הגשם, וצורתו אשר ילבש ואין להם קיום בפני עצמו. עם בני ישראל אשר כולם מאמינים בד' אחד הרי מפני צוק העתים וכו' האמונה בסתם בני אדם היא בדרך מקיף בלבד, ואינה ניכרת ונרגשת במעשי האדם היום יומיים ותהלוכותיו כלל. גם מפני רוב טרדות הפרנסה שמושקעים בהם יומם ולילה שכלו ומוחו של אדם נעשים רק קרדום למצוא על ידו את פרנסתו, ואי אפשר אשר במשך הימים לא יגשים כל זה חושי האדם, שכלו והבנתו. עתה הרי מופת הנראה לעיני בשר מעלה את האדם ולו רק לשעה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה. כי לפתע פתאום יראה אור בחושך שבו נמצא לא עלינו, ירגיש אשר אין הגשמית שסביבו עב וחשוך כל כך, כי הרוחני הוא המהוו ומקיימו בכל עת ובכל שעה וכו' וגבוה על גבוה עליהם בורא הכול, שהוא המושל ושולט גם בעולם הזה הגשמי והחומרי. "פועל הדבר זעזוע" הרבי החזיק בשיטתו הנ"ל כבר בחיי הרבי הריי"צ בעלמא דין, ומלבד האגרת הנ"ל, גם דיבר על כך עם הרבי הריי"צ במפורש. כך עולה מהדברים שסיפר בעצמו בהתוועדות שבת קודש פרשת שמיני תשכ"ט: קובץ לחיזוק ההתקשרות 13

13 פעם ראיתי 'מופת' גלוי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, אמרתי לו כי רצוני לספר על כך לאחרים. כ"ק מו"ח אדמו"ר לי: הרי ישנו העניין [המבואר בדרושי חסידות בנוגע ל"אותות ומופתים" שזהו רק לצורך פרעה ומצרים. אבל, לבני ישראל אין צורך בזה ושום תועלת לא תיתוסף להם מכך] ד"אותות ומופתים באדמת בני חם" דווקא וכו'. השבתי, שלפועל ישנם יהודים חיים ("לעבעדיקע אידן"), וכפי מצבם של בני ישראל בעת ההיא, שבשומעם מופת, הרי זה יפעל בהם חמימות ("וועט דאס זיי אינגאצן אנווארעמען") והדבר יפעול חיזוק בתורה עבודה וגמילות חסדים! בש"פ בראשית תשט"ו, התייחס לשינויים בהנהגת המופתים אצל נשיאינו, ומשמע שכוונת הדברים היא פנייתו אל חמיו בתועלת שבזה: עיקר הכוונה בכל דבר הוא ענין העשי' והפועל, היינו, שתהי' התעוררות בענין של מעשה בפועל ממש. ולהעיר, שמצד מעלת ההתעוררות בענין של פועל ממש, היתה הפני' אל כ"ק מו"ח אדמו"ר בשאלה וטענה ע"ד ענין המופתים, שאף שענין זה שייך בעיקר לדרך החסידות של אדמו"רי פולין, הרי זה ענין הכרחי, כיון שאין לך דבר שפועל התעוררות בעבודה בפועל כמו ענין ה"מופתים" שעל ידם רואים גילוי אלקות במוחש. ואכן, כ"ק מו"ח אדמו"ר לא שלל טענה זו, ואדרבה כו', וכפי שכותב במכתבו, שכך הי' הסדר החל מהנשיא הראשון של חסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן שכשהי' צורך, הראה גם "מופת", באמרו: "וזה יהי' לו לאות ולאחרים למופת". לימים, בהתוועדות פורים תשכ"ו, דיבר הרבי במפורש (אך בגוף שלישי) על ויכוח זה (כנראה על יסוד המכתב והרשימה שצוטטו לעיל) עם חותנו: ידוע שמישהו תבע פעם מהרבי הנשיא שאמת אמנם, כפי שמוסבר בחסידות שמופתים דרושים לפרעה "ונתתי את מופתי בארץ מצרים". כדי לעורר יהודי יש להעניק לו עניינים של הבנה והשגה כפי שמוסבר במכתב הארוך של הרבי הנשיא שנדפס כבר ב'התמים' בהתאם להחילוק שטענו כלפי חסידים אחרים (פולין). הרי כל זה הוא בראיות ופלפולים. אך כפי שנוכחים בפועל, בימינו אלו, כשמראים 'מופת' פועל הדבר אצל הזולת זעזוע. מה שאין כן כשמעניקים מאמר חסידות עמוק בהבנה והשגה, הרי גם כשהוא לומד אותו מתחילתו ועד סופו, ואף אם מבין את תוכן הדברים, הרי לאחר מכן הולך הוא ומתיישב לאכול את ה"קוגל"!... וכאן הוסיף הרבי: זוהי הסיבה שראו אצל הרבי הנשיא את עניין המופתים בריבוי גדול ביחס למה שהיה בדור שלפניו. וכידוע לכל אלו שרצו לעקוב ולהתבונן בכך הרי נוסף על העובדה שעצם מציאותו בחיים חיותו בעלמא דין היתה 'מופת' (כפי שהתבטאו הרופאים 17 שנה לפני שהיה עניין ההסתלקות (לפני יו"ד שבט תש"י) וכל העניין היה שלא בדרך הטבע לגמרי) ואף שלא כל הפרטים ידועים, ולא נתפרסמו לרבים, הרי היו כמה וכמה מופתים וחלק מהנוכחים כאן חוו מופתים אלו בעיני בשר! ומעניין לציין את שכתב הרבי ברשימות יומנו מחורף תרצ"ה, ממה שסיפר לו הרבי הריי"צ. בין הדברים סופר על הביקור בארה"ק, בקיץ תרפ"ט: 14 תשרי ה'תשע"ה

14 "כשבאנו לירושלים ת"ו קראתי את.. ואמרתי לו: (האותיות מסופקים) "צו קיין מופתים זיינען מיהר קיין שייכות ניט, אבער מיט אונזער משפחה צ'עפעט מען זיך ניט, א ניט קען מען ווערען א שליח אויף יענער וועלט" [לעניני מופתים אין לנו שייכות, אבל במשפחתנו לא מתגרים, שאם לא כן אפשר להיעשות "שליח" לעולם הבא...] [הנ"ל] חפץ להתחיל במענה אבל הפסקתיו, באמרי: ידעתי את התירוצים, לשון כלביך וכו' אתי היתה ושלחתי', אבל מכאן והלאה וכו'. ותשקוט כל עת היותנו שמה"... "החב"ד'ניקעס המיושבים"... בהתוועדות שבת קודש פרשת שמיני תשכ"ט שנזכרה לעיל, המשיך הרבי וסיפר: גם עתה אירע מופת גלוי של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ואף שהעניין עבר דרכי, לא אתבייש ואספר אותו מופת גלוי, וממנו ילמדו כיצד לנהוג בעניין זה. כאשר נערכו לבחירות בה מתמודדות שתי מפלגות דמוקרטים ורפובליקנים, באו המפלגות לידי סיכום בעניין הנציגים ("קאנדידאטן") לחלק את השכונות (והאיזורים) באופן כזה שלא לתועלת כל המוסדות, בתי הכנסיות ובתי המדרש וכו'. מששמעתי על כך, אמרתי שיש להשתדל לבטל זאת, שהרי זה מנוגד לצדק, יושר והחוקה וכו' וכו'. השיבוני שלצורך כך דרוש כסף רב. השבתי שכסף לא יחסר. שוב טענו שמכיוון ששתי המפלגות באו לידי החלטה בנושא שוב אין סיכוי לבטלה (מה שאין כן אם היה הדבר תלוי בידי מפלגה אחת בלבד). יהודים אכן לא התכוונו לסייע לכך שיוכלו לפעול בנושא וסירבו לפעול בנושא. אך הם גם חששו שמא ליובאוויטש תצליח לפעול בכך. (הדבר נודע משופטים ועורכי דין העומדים בקשרים, והינם ידידים טובים של ליובאוויטש והללו שיגרו שליחים לאותם אנשי דין וביקשו מהם להודיע שחלפה כבר ההזדמנות לתיקון המעוות...). ביקשתי שבכל אופן ("בין כה ובין כה") ישתדלו בהעניין, והלכו מצד קבלת עול (מפני שעל פי שכל כבר לא היה מקום לכך), אלא שכדרכם של יהודים (המאחרים תמיד בכמחצית שעה...) הם הגיעו בשעה מאוחרת מדאי, כאשר לא ניתן כבר להגיש ערעור. וכאן התרחש נס גלוי, ישב שם אדם חדש שקיבל את הטענה והערעור, וממילא היתה תועלת מהגשת הערעור. ולאחר מכן היה צריך הלה ללכת ל"קארט" [בית המשפט] והוא איחר ב 15 רגעים לאחר נעילת השער. וגם כאן היה 'מופת' שכשפתחו הדלת למישהו אחר אף הוא הצליח להיכנס. ואז אמנם לא כל מה שרצו לפעול נפעל, הרי הדברים פעלו לפחות במקצת שהדבר לא נשאר באופן הקודם. השליח לפעילות הנ"ל, הבחנתי, התבייש להראות את פניו בפניי. כשביקשתי לברר זאת נודע לי שבמשפט לא הצליח העניין לעבור. ממילא התבייש הלה, שהרי הייתכן, הרי הוא השתדל בנושא הקשור בתורה ומצוות, והוא הלך בכוחי, ואני הולך בכוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולצורך שליחותו הוציאו כסף רב, ולפועל לא הצליחה הפעולה, וממילא 'התחבא' ממני משך 7 8 חודשים. קובץ לחיזוק ההתקשרות 15

15 לפועל, הרי לפני 7 8 ימים נודע שה"סופרים קארט" [ביה"מ העליון] בוואשינגטון ביטל את כל העניין לגמרי... וקבעו שה"בחירות" תיערכנה שוב. עניין זה הוא מופת גלוי ממש של חותני, שהרי כל הזמן שבינתיים לא השתדלו כלל יותר בעניין זה, וזה נפעל באתערותא דלעילא ממש. ומבלי הבט על העובדה ששתי המפלגות באו לידי סיכום שאין עוררין אחריו, והדבר הושלם, ובכלל לא שכיח שה"סופרים קארט" יתערב בעניינים כאלו, ובפרט אחרי השלמת העניין, ומכל מקום בא הדבר באתערותא דלעילא וכו'. הרבי הוסיף עוד ואמר: אם היה הדבר מתרחש בין חסידי פולין, היו עושים מדבר זה "א גאנצן טומל" ("רעש גדול"), חב"ד'ניקעס הינם אנשים מיושבים (על כל פנים בעניינים אלו), מתביישים הם לספר על כך. אירוע זה התרחש לפני 7 8 ימים, אין זה עניין ש"אבותינו סיפרו לנו" אלא זהו מופת גלוי של הרבי הנשיא שהתנהל ע"י שלוחיו. הרבי סיים: בעניין מה מספר אני דברים אלו? זהו בהמשך להאמור לעיל, שאם מתעקשים, הרי אפילו במקום שאין סיכויים בדרך הטבע, הרי אם רק הולכים בתוקף וכו', אפשר לבצע זאת. ועד אשר יפעלו שהם יזדקקו לעזרת ליובאוויטש (לבקשת טובה וכו'). ואף שיש ללכת בדרך הטבע ולהשתמש בשכל וכו', אך זהו בכוחו של הקב"ה. והעיקר, מה שנוגע ליהודים, עליהם לשבת ללא כל בלבולים, ללמוד תורה ולקיים מצוות בכל מקום שהם וכו'. בהתוועדות ש"פ תבוא תשמ"ז, ציין הרבי את הסיפור ה'ניסי' בו אדנ"ע שמע בחיים חיותו בעלמא דין את שבע ה'תורות' שאמר הבעש"ט בגן עדן. בהמשך לזה ביאר הרבי, כי אף שבחב"ד לא הדגישו ענין המופתים, משום העדפת העבודה 'בכח עצמו' יש צורך בציון העובדה המופלאה שתורות אלו נאמרו בגן עדן, מצד הרוממות וההפלאה שהדבר פועל על השומע. בהמשך לזה אמר הרבי: ישנם "שפיץ חב"ד" שטוענים שאין מה להתפעל מעניני מופתים, כאמור, שבחב"ד לא עשו "שטורעם" מיוחד מענין המופתים. ומוסיפים להסביר הטעם שאין מקום להתפעל מעניני מופתים ע"פ תורת הבעש"ט ש"ענין הנס הוא שנתחדש הדבר בפעם הראשון על הטבע נק' נס, ואח"כ נעשה זה טבע ג"כ", כלומר, לאמיתתו של דבר, הרי גם הטבע הוא ענין של נס, אלא שלאחרי שהדבר חוזר ונשנה ריבוי פעמים, עד שנעשה לדבר הרגיל, שוב לא מתפעלים מזה, ומכיון שכן טוענים הם אין מה להתפעל גם מענין של נס. והמענה לזה: לכל לראש הרי בדבר שנוגע לו באמת, בעניניו הגשמיים, בני חיי ומזונא כו', כאשר המצב אינו בדיוק כמו שהוא רוצה, אזי מרעיש עולמות, ומבקש ותובע שיעשו לו... נס! כאן הוא כבר "מתפעל" מענין של נס, ומרגיש היטב ש"יש הפרש וחילוק" בין טבע לנס!... ולגופו של ענין הרי ע"פ תורה ישנו חילוק בין טבע לנס, היינו, אף שגם בעניני הטבע יודע ומרגיש כאו"א מישראל שאין זה מצד הטבע, כי אם הנהגתו של הקב"ה, אבל אעפ"כ, בהנהגתו של הקב"ה ישנו חילוק בין הנהגה טבעית להנהגה נסית. 16 תשרי ה'תשע"ה

16 כשהי' צורך בכך הי' גם ענין המופתים.. ועתה בפרט, כאשר החושך הוא כפול ומכופל, כידוע בענין "אילת השחר", שבסמיכות ממש לעלות השחר מתגבר החושך ביותר הנה כדי לבקוע ולבטל את ההעלמות וההסתרים, יש צורך בענין המופתים, שעי"ז פועלים הזזה בנפש הבהמית וכו'. ולא מתחשבים בכך שזוהי דרך העבודה ששייכת לאדמו"רי פולין; העיקר שיפעלו את הענין ("א בי דער ענין זא ל זיך א פּטא ן"). וכיון שיש צורך עתה בענין המופתים, וכאמור שנותנים ל"נגדא" את כל הכחות של ה"רעיא" הנה בכח זה הנני מכריז ואומר: כל אלה שצריכים להפקד בבנים יפקדו בשנה זו בבנים, ויהיו בנים חסידים כאשר היו פונים לאדמו"ר האמצעי בבקשת ברכה עבור בנים, הי' לפעמים שולחם לאחיו ר' חיים אברהם, והי' חובש את ה"שטריימל" ומברך שתפקד בבן זכר, בתנאי שיהי' בן זכר וחסיד ויקראו אותם על שמו של הרבי. ואלה שאינם יכולים ליתן שם זה בגלל שהוריהם נקראים באותו שם (כמנהג האשכנזים שנזהרים מליתן שם ההורים בחייהם) יתנו השם "מנחם מענדל", שמו של אדמו"ר הצמח צדק. וכן כל אלה שזקוקים לפרנסה תהי' להם פרנסה בהרחבה. ואלה שיש להם איזו מרה שחורה יפטרו ממנה. שתהי' הפצת המעיינות דתורת החסידות בהצלחה, וכל מוסדות הרבי יתנהלו בהצלחה, ואלה שמנגדים למוסדות הרבי הנה כיון שהנהגתו היא "בחסד וברחמים", יקויים בהם "יתמו חטאים ולא חוטאים", ויהי' להם הסוף של אביגדור, שבא לחסידים לבקש משקה... וכמו כן יבטלו כל המניעות להדפסת חסידות שהרי לולי המניעות היו יכולים להדפיס הרבה יותר ותהי' הפצת המעיינות חוצה, ויהיו כל הענינים בהצלחה... (ש"פ בשלח תשי"ד) אם יציית יתכופפו בשבילו! בהתוועדות שבת קודש פרשת לך לך תשכ"ה אמר הרבי: ידוע מה שסיפר אדמו"ר הזקן כי במעזריטש התגלגלו מופתים, אלא שהיו "מונחים" בענינים נעלים יותר ואפילו לא הגביהום. לכאורה, מה נוגע לנו אופן עבודתו של אדמו"ר הזקן במעזריטש? אלא שמכאן הוראה שאף עתה יש מופתים שהרי 'לא נפלאת היא' אלא שמכל מקום אין צורך לחפשם (שאם יעשה כן ישלחוהו ל...פולין). עליו להיות מונח בביצוע הציווי שהטילו עליו ולא להגביה אפילו את ה'מופת', ואז יזכה שהרבי הנשיא בעצמו יגביה את ה'מופת' וימלא את משאלות לבבו לטובה [בנוסח אחר: אז מכופף הרבי הנשיא את עצמו ומעניק לו את ה'מופת' למלאות משאלות לבבו לטובה], שהרי "מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה" אך הוא עצמו צריך לעסוק בעניינים נעלים יותר, שכן עניין המופתים שייך בפולין. ואינני חושב שאפילו שם היה זה באופן כזה, שהרי ידוע הפתגם שאדמו"ר הזקן קובץ לחיזוק ההתקשרות 17

17 נטל את ה"סמעטענע" [המובחר והסמיך] ואי אפשר לומר שאצלם היה זה להיפך לגמרי, אלא שבחב"ד אומרים שכן הוא סדר העבודה בפולין. בכוחו של הרבי "מי שרוצה אמר הרבי באחרון של פסח תשי"ג רואה גם היום. אלא שהיצר הרע (ה"קלוגינקער") מעוור את עיני השכל". וכאן המשיך הרבי וסיפר: פלוני ניהל משפט עם הממשלה בגין אי תשלום מס הכנסה. המשפט שהחל עוד לפני שנים נמשך זמן רב ובינתיים צמחה ריבית באחוזים רבים. עתה הוא כתב [אל הרבי] על כך והורו לו לעשות מה שהורו. לחודש ניסן הוספתי לצדקה עבורו (לזכותו) שלא מדעתו (שהרי זכין לאדם שלא בפניו) המשפט הסתיים בהצלחה, והוא זכה ביותר משישים אחוזים. בכלל מובן, שכאשר הממשלה תובעת איש פרטי לדין, אין כאן שני צדדים שווים, והצלחת המשפט בדרך על טבעית אינה אלא בכוחו של הרבי!... גם בשבת בראשית תשט"ו סיפר הרבי שורת מופתים שמחולל הרבי [בכוונו לרבי הריי"צ] בענייני הכלל והפרט. אחד מהם על עסקן חסידי שהראו לו מופתים גלויים, והוא אינו מציית. בסיום דבריו חתם: כאשר מראים מופתים גלויים, צריך הדבר להביא להתעוררות! נפלאות אראנו במהלך השנים, הצביע הרבי כמה וכמה פעמים על ניסים שהתרחשו באותם הימים והשנים, ודיבר על החשיבות הרבה של ההודיה לה' והכרת הטוב על ניסים אלו. בש"פ וישב תשנ"ב, דיבר הרבי בארוכה על המהפיכה הרוחנית הגדולה שהתחוללה בצרפת, המתבטאת בהפיכת ההמנון הלאומי של צרפת לקדושה בניגון "האדרת והאמונה", וכי עובדה זו גרמה לכך ששינו את מנגינת ההמנון מצד הרגשת המזל והשר שלמעלה של מדינת צרפת. בהמשך לזה אמר הרבי: מדוע מזכירים זאת עכשיו? ובפרט שחסיד יכול לטעון, שחינכו אותו לכך, שכל ענינו הוא לימוד התורה, אין לו זמן כלל לענינים אחרים, כולל גם מופתים, עד שהם אינם תופסים אצלו מקום כל כך. ראשית, צריכה להיות ההכרה וההודאה לה' על הניסים שהוא עושה.. ועוד והוא העיקר: ההכרה וההודאה ונתינת השבח לה' על הניסים שהוא עושה, נוסף על היותם ענין של הכרת טובה ה"ז גם נוגע לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה, כפי שהגמרא אומרת "ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח.. אמרה מידת הדין לפני הקב"ה.. חזקי' עשית לו כל הניסים הללו (שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו) ולא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח"? על פי זה מובן בעניננו, שפרסומי ניסא של הניסים שעושה הקב"ה בזמננו הרי זה נוגע להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש! ומזה מתקבלת הוראה עיקרית: מאחר שכבר עומדים לאחרי כל הענינים, והגאולה עדיין לא באה דבר נכון ביותר הוא לעסוק בענין של "פרסומי ניסא", לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום את הניסים שהקב"ה עושה עימנו, מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלימה! 18 תשרי ה'תשע"ה

18 פניית אנ"ש אל הרבי שיואיל לבקר במחנותיהם יעלה קולנו אלינו אליך ויראה ויבוא

19 בקיץ שנת תשי"ג, פנו אל הרבי אנ"ש בארה"ק וצרפת, בהזמנה בקשה והפצרה, שהרבי יבוא לביקור להתראות עם אנ"ש, שהרי רבים חפצים להתראות, ואינם יכולים לבוא בעצמם לביקור בבית חיינו בניו יורק. על הזמנות אלו חתמו רבני חב"ד, גדולי החסידים, אנ"ש והתמימים, מארה"ק ומצרפת. בסך הכל הגיעו לידינו כשלש מאות חתימות, על הזמנות ובקשות אלו. ב"ה. אייר תשי"ג למרן כ"ק אדמו"ר שליט"א ירושלים בשם קהל עדת אנ"ש בעיה"ק ירושלים תובב"א ושאר ערי ועירות "ישראל" אנו פונים בזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקריאה נרגשה מעומק לבנו בתקוה נאמנה שקריאתנו תשמע ובקשתנו תתמלא. "רצוננו לראות את מלכנו" זוהי קריאתנו. קשר חי ואמיץ הי' מאז ומעולם בין רבותינו מורינו הקדושים נשמתם עדן עם רבבות אלפי אנ"ש הקשורים והעטופים. מפיהם מפיהם ממש! הי' חיים, ולאורם אור פני מלך! היו הולכים. בזמנים קבועים וכלליים ובזמנים מיוחדים ופרטיים היתה לכל אחד מאנ"ש חובה קדושה לנסוע למקום משכן רבותינו ולהתראות פנים ביחידות ובצבור עם הנשיא המכהן באותם הימים, ונסיעה זו שמשה לו לעמוד אור ולעמוד אש. השפעה זו וקשר זה שבין רבי לחסיד מתבארת היטב גם בכמה משיחות הקדושות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, והדברים עתיקים. ועתה שנסיבות הזמן גרמו שמרחקים גדולים מפרידים בין אנ"ש שבאה"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ורק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם הנסיעה למדינת הים כדי לחזות את אור פני כ"ק שליט"א, והצבור הרחב של אנ"ש אין להם כל אפשרות לכך, ומהצד השני יש ב"ה כעת באה"ק ת"ו בכל הערים והמושבות צבור של אנ"ש עם כמה מוסדות תורה חשובים של חב"ד, בירושלים, תל אביב, לוד, ספריה ועוד, ונחוץ מאד להפיח רוח חיים בכלל ובפרט, באישים ובמוסדות, אי לזאת באנו לידי החלטה לבקש את כ"ק שליט"א כי יואיל נא ברוב חסדו לבוא לאה"ק לבקור של זמן מסויים. אין ספק בדבר שיהי' קדוש השם גדול בזה בהרמת קרן התורה והחסידות לא בלבד בין אנ"ש המקושרים אלא אף בין כל אחב"י החרדים לדבר ד'. "והיו עיניך רואות את מוריך"! זוהי תשוקתנו העזה, ואנו מקוים שכ"ק שליט"א ימלא את בקשתנו. אנו מחכים בהקדם להסכמתו של כ"ק, ואז נגש בע"ה מיד לסדור ההכנות הדרושות כיאות. 20 תשרי ה'תשע"ה

20 קובץ לחיזוק ההתקשרות 21

21 22 תשרי ה'תשע"ה

24 אברהם חן נחום שמרי' ששונקין ניסן הורביץ יהודא ליב הנו"מ אלטא סימא חי' סלאנים מנחם שמואל הנו"מ לאה רבקה סלוטקי יהודא זרחי' שפירא בן גענעשע מיכאל ב"ר שמעון ליברמן משה שאולזהאן נחמן מענדעלזאהן אורי ניסן אורנשטיין שמעון חיטריק אלטער משה יעקב בן ביילה ז"ל משה יהודא בן גאלדא טאבע רייכמאן חנוך העניך... בן מינדל וגשל משה בלום חיים מנדל רוזנברג פנחס ליביש הערצל מרדכי אהרן שיינברגר חיים משה בן חוה ובר ברוך בנימין זאב בן חי' פרידה מינצברג אהרן משה בן פייגא שיין מ. מנדיל בן רוזה קדנר אברהם משה קירשנבוים פסח מאן צבי פרידמן שמעון נימירובסקי יצחק יהושע בן חוה צענווירט יהודה לוין אברהם צבי כהן יצחק מאיר בן רחל נעמיראבסקי מנחם מנדיל גולדברג מאיר ב"ר שלומה דוד ז"ל שלמה יוסף זוין עזריאל זעליג בן אלטא חיא שימא סלאנים צמח דוד גולדברג בן ראשא פנחס צבי מנדלזון הנו"מ פרומא לאה מאיר דן איכלר הנו"מ חייה פייגעל שמעון בן שפרה יעקובוביץ נחום בן מירל רבינוביץ דוד מאיר חנון אברהם דב מנדלזון יעקב אורנשטיין ישראל מאיר בן חי' דבורה שמולביץ שמואל אלעזר בן נחמה שאולזאהן אליעזר הכהן שפירא ברוך מרדכי אר[..] חיים שניאורסון להחיות כמה מאות נפשות יונה מנדלזון א' ליב בן חי' שרה רבינוביץ הרב בן ציון ליכטנשטיין דוד גולדברג מאיר דוד בן ברכה יהודית דוד פרקוביץ גרשון העניך כהן בן רבקה רחל [...] זוננפלד אברהם יודא ליב קליין יחיאל פישל אייזנבאך משה כץ ארי' ליב פרידמן יהושע אלבוים שמואל... מנחם מנדל הכהן הנ"מ רוחמה שיינדיל פרידמן מאיר מייזליש ברוך חיימסון זאב דוב בן דבורה פייגא לאדמיר משה ארי' ליב שפירא יצחק נאה שמעון גליצנשטיין יחיאל יודא שלעזינגער ח. שמעון ז. רובין דוד שלזינגר בן חי' פריידה יהושע מרדכי ליפקין זישע קעניג בן ציון פונדאמינסקי משה נפתלי אנשין נטע הכהן מאניש כהן משה צבי הלוי סגל אברהם יונתן בן חי' חנה גוטליב הלל רבינוביץ מ. יצחק בן ברינה הלפרין שמואל אלעזר בן בריינה הלפרין יעקב יצחק אייזיק בן שייא רחל פרקוביץ אלעזר בן רחל ערנטריי קובץ לחיזוק ההתקשרות 25

25 דוב בן מירל רבינוביץ חיים יוסף ווייספיש פנחס ליבוש בן שיינדל ובר משה שלזינגר בן אסתר מאיר ערנטריי בן ריזל רחל יונה בן חי' פערקע גרינולד יהוד' ארי' בן יוכבד קורנט משה בן חי' פערקע יעקב אלעזר בן חנה יעקב איסר בן טובה מינסקי משה בן ליבה גיטל ירחמיאל בנימין בן רחל קליין משה בן רבקה לרנר יוסף חיים בן טובע רחל זוננפלד יעקב עזריאל בן אסתר סטביסקי אליעזר בן ציון בן שרה מכליא אייכלער נפתלי צבי בן ליבע בריינדל גוטליב נחמן פנחס בן גאלדה יארבלום יצחק צבי בן חנה רעכיל אייזנבאך אליעזר ליפא בן הענא גישא רוזנצוייג יחזקאל בן שרה נחמה רייכמאן הכהן יעקב יששכר בן חוה משה י. י. בן מיכלה היילפרין שלום דובער שפירא יעקב צבי שפירא ב"צ בהרב ר' ישראל גרשון ז"ל גרשוני נחום פרוש גליקמן זלמן הנדין חיים סנדר לרנר יצחק יהודא קוביטשעק בן פרומעט יעקב שנור בן דינה אסתר גרשון לפידות דובער אליעזרוב בן שיינא חנני' יוסף הלפרין ברוך בר"ב צבי רוזנבלט שמעון בארענבאך משה מנדיל וינקלר אלי' שמואל בן איידל שמרלר שלמה אליעזר מרגליות יודא ליב בן שרה זיסל דייטש פנחס ברנדוויין יודא צבי דייטש בן מאטל יעקב העניג יוסף בן אסתר שינה רחל גולדמן שמשון יהודה ליב הלפרין יצחק וויינשטאק נחום יצחק אייזיק בן חיענה יוסף שווארץ עקיבה יוסף בן מרגליות רעכל הכהן פרידמן זאב דוב סלונים שמעון בן מרגליות רעכל הכהן פרידמן ד"ר יעקב דוב ארונוב דוב אליעזר בן שיינא הבלין ראובן שיינקין ברוך ראובן שלמה בן צפורה רובין חיים הלל בן אלטא הלצמן מרדכי בן רחל רוזנבלט מרדכי בן צירל גולדברג ראובן געציל בן רבקה רחל אלימלך בן חוה רוזנבלט רפאל פנחס בן העני' חי' משה טריצקי בן אסתר באשע ישראל שוורצר בן רייזל אהרן כהן בן חנה מנשה אייכלר בן טובע ברוך בן מלכה כהנא שמואל וינפלד אברהם חיים שלעזינגער יעקב מרדכי בודנר שלום בן שיינא הבלין משה מאיר בן חיה פריידא שלעזינגער מרדכי דוד חזן בן הענה חיים נחום בק יעקב... בנימין גוטליב משה מרדכי הלל בן חי' שרה יהושע ווייס בן יטל שמואל מנחם מענדל בן שאשע רייזא יוכבד שניאורסאהן 26 תשרי ה'תשע"ה

26 תל אביב גם אנ"ש בתל אביב פנו בתחינה כזו לרבי, וגם הם חתמו על "קריאה כללית" כזו. נוסח המכתב הוא כנוסח אנ"ש בירושלים, רק בשינוי המקום כמובן, "בשם קהל עדת אנ"ש בעיר ואם בישראל תל אביב" קובץ לחיזוק ההתקשרות 27

28 לוי הלוי בן זיסל חנה גרוסמן נחום אייכנשטיין משה בן נחמה פיגא אקסלרוד מנחם גרטנר מנחם מענדל שמואל בן מושקא מרים סלונים אלי' פאר ישעי' בלא"א דוב גינזבורג פנחס ב"ר נחמן זלדין שניאור זלמן ב"ר ישראל שמעון נבג"מ קלמנזון שלמה זלמן בן רבקה רפפורט רפאל נחמן כהן לויטס יונה משה גורארי' צבי מלציק משה זאב בן חי' רייזל משולם יוחנן בן חיה הינדה אלי' דזילובסקי ישראל צבי הבר שלום יהודא ליב בן דבה יעקב פלס חנניא ניאזוף יצחק בן משה דב גנזבורג אברהם מאיר דובין מרדכי אהרן מלוב שלמה אלטשולר מנחם ישראל מלוב אהרן מרדכי זילברשטרום דוד חנזין אברהם בן זלאטא שמואל זלמנוב צבי מילבסקי אליהו בוברוב יצחק ליפשיטץ שלמה... יודסין יצחק אהרן אלי' גרשוני גרשון אלפרוביץ הלל גלבשטיין ישראל משה ברבש יצחק אייזיק קרובוש.. יוסף מענדיל ב"ר צבי שמרלינג ניסן בן חי' חנה בתי' אברהם יעקב הורביץ דוד גרטנר דן יחיאל גרטנר אפרים בן בריינלא וואלף חיים שאול בן גיטל לאה ברוק אברהם דוד שלינקה זלקינד ב"ר אברהם פאר יוסף בן ראשקע ז"ל שמוטקין יעקב יוסף בן דוואנע רסקין שו"ב בראשון לציון גרשון חן יהושע זאב בן חנה שורצמן הרב דב טקץ נחום ב"ר יצחק גאלדשמיד פנחס ב"ר בנימין ז"ל אלטהויז נחום יהושע ב"ר צבי ערשלר אורי בן שחר נפתלי דוליצקי יחיאל מיכל יהודה ליב זלמנוב חיים דוב לרמן א. הלוי הורביץ צבי גינזבורג חיים זוסיא וילומובסקי חיים בזוזה ברוך פריז יהודא בן שניאור זלמן ז"ל שמוטקין יעקב אלטר חנין יצחק מילגרוד אברהם ב"ר מנחם הלל כצנלסון משה בן טובע ליבא אשכנזי שמרי' בן נתן ז"ל גורארי' שמואל גדלי' בן שרה בליזנסקי אברהם דוד ינובסקי משה דובער בן דוואשה גנזבורג אברהם ארליכמן חיים ברוסילובסקי יוסף ברוק בן צביה זלמן פליי ברוך אלי' שניאורס' אהרן בן דינה אייזנברג אברהם אלי' בן חנה הנציל פרידמן שמואל גרטנהוז נתן בליכר שו"ב בבני ברק חיים אליעזר גינזבורג שמואל מלוב יהושע השל ריזמן שמואל אונגר קובץ לחיזוק ההתקשרות 29

29 בתל אביב הוסיפו לקריאה הכללית גם מכתב מ'עיני העדה', עליו חתמו רבני ונכבדי חב"ד, כמו גם גבאי בתי כנסת חסידיים: בעהי"ת יום עש"ק ט אייר תשי"ג לכ"ק אדמו"ר שליט"א בלב ונפש ומאד אנו מחלים את פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקר בארצנו הקדושה אף שלא אכשר דרי אך הלא זה רק בבחי' הדור והזמן עבר, הוה ועתיד אבל המקום שהוא ארצה"ק והארץ לעולם עומדת היא תמיד בבחי' מלא כל הארץ כבודו ובזכות ארצנו אנו פונים אל הודו זיוו והדרו לבוא ולבקר להאיר ולהכשיר גם את הזמן ואנו מסיימים במא' רז"ל (סנהדרין יד.) רבה דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם ופירש"י רבה דעמיה "נשיא בעמיו" בריך מתייך לשלם "ברוך בואך" לשלום. אלכסנדר סענדר בן דאבא גבאי בית הכנסת חב"ד מרדכי פיין יונה לויטס יוסף אברהם ברוק גבאי בית המדרש "פרושים" נוה צדק שלמה חיימסהן אליעזר וואטשטיין הגבאים דבית המדרש קהל חסידים נוהשלום ישעיהו קלניץ שמואל יצחק פרנקיל הגבאים דבהמ"ד חברה ש"ס יעקב יוסף טובשנקי בנימין קוקלר גבאי בית הכנסת קהל חסידים נוה צדק שלום רזניק יעקב שקולניקוב גם הקהל בפתח תקוה הצטרפו לבקשה: ב"ה פתח תקוה חיים אליעזר הלוי הבר שמחה בונם הבר צבי טיקטין יוסף הלר (הרב) שמריהו קימל משה צוקרמן ברגמן משה יצחק שרגא פיינבוים ישעי' יעקב ווקסלמן (סגן ר"ע פ"ת) ישראל מרדכי הכהן איידלמן אלתר ישראל סוצניץ...]... [... הרב משקלס הק' יעקב גוטליב חיים מנחם הכהן אברהם... לוי וידר משה צבי נאה [......] (הרב דפ"ת) נתן נטע פריז חיים צבי הכהן קרפ שניאור זלמן לוין 30 תשרי ה'תשע"ה

32 צרפת בצרפת של אותם ימים שהו חסידים רבים, שהתקבצו שם אחרי צאתם מרוסיה ומאורעות השואה האיומה. במכתב פורשים גם הם תחינה ובקשה למילוי משאלתם, להתראות עם פני הקודש. בשולי החתימות שהתקבלו מאנ"ש בצרפת, רשם הרבי בכתב יד קדשו, "נתקבל י"ב תמוזד ה'תשי"ג". ב"ה כ"ק אדמו"ר שליט"א הנה אחרי כל התלאות והמצוקות וכו' אשר מצאתנו בארץ מולדתינו, ראה ראינו במוחש שזכות וכחות רבותינו הקדושים נבג"מ זי"ע הם שהשפיעו עלינו ועמדו לנו בכל ענינינו והנהגתינו. הן בסדר החיים של יום יום, והן בהמסירה ונתינה ורגש פנימי ברוח חיים של איחוד וקשור בין אנ"ש ובפרט בעניני ישיבת תו"ת בהנוגע לקיומה והתפתחותה. בהתוועדות בין אנ"ש שי' הנה אחת התפלות ברכות ונחמות הם שיזכו להתראות פא"פ בשובע שמחות עם מקור חיינו הוא אדמו"ר שליט"א, ובעת ובעונה הזאת אחרי עבר משך זמן של שנים מעברינו את מסך הברזל וגבול הקשה לא זכינו ג"כ להתראות עם כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זיע"א ועדיין לא שבנו מרפיון ידינו ואין לאל כחינו להביא לפועל מגמתינו להתראות פא"פ עם הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א מצד סיבות שונות ומשונות ואף מאיזהו מקומן שבאים לפעמים להנות מהודו הרי זה רק ליחידי סגולה זאת ועוד אחרת כי האמת ניתן להכתב שרוב אנ"ש והחסידים תלמידי (וחנוכו) [וחניכי] עשרות השנים האחרונים כל ידיעתם והשגתם בענין רבי הוא אך ורק בדרך מקיף וריחוק בידיעת המציאות בדרך שמיעה אשר מצד כ"ז מה טוב הי' שיתראו כל אנ"ש שיחיו די בכל אתר ואתר פא"פ עם הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א ואף כי אנחנו אין אתנו יודע עד מה בדברים וענינים של כ"ק אדמו"ר שליט"א אך כדלים וכרשים באנו באתדל"ת לבקש את הוד כ"ק שלא להשיב פנינו ריקם ולהשיבנו דבר בהחלטתו הטובה מצד טבע הטוב וכו' לעשות נסיעה מעבר לים להאיר את העולם בכלל ובפרט לעדת החסידים ואנ"ש די בכל אתר ואתר ואנחנו נהי' ג"כ בכלל. קובץ לחיזוק ההתקשרות 33

33 ישראל נח ב"ר אפרים דובער בעלינצקי ניסן בן שינא חי' נעמאנאוו חיים יהודה ב"ר מאיר אליעזר שמוקלערמאן פרץ ב"ר דויד חן שניאור זלמן ב"ר משה חיים טאובעל יוסף יהודא בן רבקה דינה חן אלי' מיכל בן (סאניה) שיינה רבקה האפט ישעי' ב"ר שמרי' הכהן מאטלין ארי' דוב ב"ר משה מנחם מענדל איידלמאן ברוך בן פייגא שיפרין שניאור זלמן ב"ר משה שלמה הלוי ליוויטין יוסף ב"ר יעקב קאפיל גאלדבערג נחום ב"ר ישראל הלוי ז"ל ורחל לאבקאווסקי מרדכי דובער ב"ר נחמן לאקשין הלל בהר"ר אברהם ברוך ז"ל ואלטא פעווזנער חיים הלל בלא"א צבי הירש ז"ל אזימאוו רפאל בן חי' ווילשאנסקי חיים אליעזר ליפא בן רבקה ליעווין ניסן בן חי' צערע פינסאן יקותיאל דוב בן שניאור זלמן ומנוחה קלמנסון יואל בן ארי' דוב איידעלמן זלמן געציל ב"ר שלום הלוי ז"ל רובאשקין שלום מענדל בן מנוחה קלמנסון יששכר דובער בן מינא הורוויץ אברהם אהרן ב"ר שניאור זלמן געציל רובאשקין אלחנן ב"ר שמואל מנחם מענדל ריווקין חנן בן פעשע לעווין שלום דובער בן מרים נאטיק חיים בן מאשע ליבע הלוי הורוויץ שמשון בן דינה בת שבע חאריטאנאוו זאב בן יונה איידעלקאפ מענה הרבי להזמנות (נדפס באגרות קודש ח"ז אגרת ב'רכט) ב"ה, י"ג אלול, תשי"ג, ברוקלין, נ.י. אנ"ש אשר בארצנו הקדושה ת"ו וביחוד... ה' עליהם יחיו! שלום וברכה! מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'. ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות. מוסגר פה הקונטרס לח"י אלול הבע"ל שזה עתה הו"ל אשר בטח ילמדו אותו ביחיד וברבים בעיון הדרוש והשי"ת יזכה את כל אחד ואחד מאתנו להכניס את החיות בכל עניני עבודת חדש רחמים זה היינו בתשובה "ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך", תורה "והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום" עבודה "אני לדודי ודודי לי" וגמילות חסדים "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". ועל פי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר הארת כל המועדים מאירה בכל יום הנה יומשך זה ג"כ על כל השנה כולה שבדרך ממילא תהיה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד. המברך ומתברך בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. 34 תשרי ה'תשע"ה

34 בקצה דף זה כתב הרבי, "נתקבל יב"ת ה'תשי"ג" >> קובץ לחיזוק ההתקשרות 35

35 הנני להודיע לכבודו בנועם, אשר יצאו מכאן עשרה מהתלמידים התמימים שי' בתור שלוחי אנ"ש ובאי כחי אחרי שיעשו איזה ימים בביקורם במדינות שונות בדרכם, יגיעו אי"ה ללוד כך בישר הרבי למר שז"ר יריעה מרתקת ויומן מסע על השליחות הראשונה לארה"ק, מסע שפעל גדולות ונצורות והצית להבת התקשרות עצומה בקרב אנ"ש והתמימים בארצנו הקדושה

36 אנ"ש שלוחי ובאי כוחי

37 א' אייר תשט"ז. שלוה ורגיעה נסוכים על פניו של כפר חב"ד הצעיר. השעה שעת ערב מוקדמת, החקלאים סיימו זה עתה את מלאכת יומם, הקהל אסוף היה בבית הכנסת לתפילת מנחה מעריב או מכונס בבתים. לפתע פילחה את האוויר השקט שורה של התפוצצויות עזות ויריות מהדהדות. אימה והלם פשטו בקרב תושבי הכפר. הקולות הגיעו מכיוון בית הספר למלאכה. ומשם החלו להישמע גם צעקות, זעקות, קריאות לעזרה. התושבים חוששים להתקרב למקום, אך מתאמצים לעזרת הקוראים. המדריכים השוהים בקרבת מקום מדליקים את האורות שכיבו המרצחים, והלב עומד מפעום. הרצפה זרועה בנערים זכים, פצועים ושותתי דם, מתפתלים ביסורים וזועקים לעזרה. סידורים מגואלים בדם מתגוללים סביב. חיש מהר מתגייסים הכל להגשת עזרה לפצועים, ובתוך כך מתברר כי ישנם גם הרוגים. חמישה נערים צעירים ומדריכם הת' שמחה זילברשטרום הי"ד, נהרגו מכדורי המרצחים הארורים. היתה זו פעולת רצח של המסתננים הפדאיונים. הללו היו חודרים לישראל מרצועת עזה, עושים את דרכם בחסות מעבה הפרדסים, מבצעים את מזימתם הנפשעת ונמלטים לירדן. הפעם בחרו כמטרה את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, הכפר שבקושי מלאו אז שבע שנים להיווסדו. היה זה משבר קשה ביותר לכל חסידי חב"ד בארץ ובעולם, במיוחד לתושביו של הכפר, שרבים מתושביו ברחו מאימי אירופה רק כעשור לפני כן. בהלת עזיבה אחזה בתושבי הכפר המפוחדים כמו גם בהורי תלמידי בית הספר למלאכה, שנטלו את ילדיהם למקומות 'בטוחים' יותר, שלא על מנת להחזירם לכפר. המשתתף בתפילתם הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו החד משמעיות של הרבי, "איש בל יזוז ממקומו". עשרות פעמים חזר הרבי על ההוראה, והדגיש כי כפר חב"ד הוא המקום בו שורה ברכתם הגדולה של רבותינו נשיאינו להצלחה בגשמיות וברוחניות. לאחר האסון המחריד, הגיע אל תושבי הכפר מברק מחזק ומעודד מהרבי, ובו נאמר: "לכל אחד ואחת מאנ"ש, תושבי כפר חב"ד, המוסדות אשר שם, וביחוד בתי 38 תשרי ה'תשע"ה

38 ספר למלאכה וחקלאות, התלמידים, המורים המנהלים, העסקנים וההורים: תקותי חזקה, אשר בעזר השי"ת, השומר בעינא פקיחא ומשגיח בהשגחה פרטית, תתגברו על כל מונע, תתחזקו בענינים הפרטיים והצבוריים, תרחיבו כל המוסדות בכמות ובאיכות, ומתוך מנוחה הרחבת הדעת יתגדל ויתאדר לימוד תורתנו חומתנו, תורת חיים ודברי אלקים חיים, וקיום מצוותי' בשמחה וטוב לבב וחי בהם, ומכפר חב"ד יפוצו מעינות החסידות תורת ומעשי נשיאינו הקדושים עד שיגיעו גם חוצה, לקרב לאבינו שבשמים את כל אחינו בני ישראל בחסד וברחמים, ולהביא הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב. המשתתף בתפילתם ותעניתם, ומובטחני בהשי"ת שבקרוב ממש גם בשמחתם אמתית פנימית ושלימה בגשמיות וברוחניות גם יחד". הרבי הוסיף ושלח מכתבי עידוד ונחמה רבים לאנ"ש בארץ ישראל, ובפרט לחסידים אשר בכפר חב"ד. מכתב זה היה הראשון מני רבים. הוראת הרבי להרחיב את המוסדות הקיימים בכפר כתגובה על הפגיעה הקשה הפתיעה את תושבי הכפר, והפיחה נוחם ותקווה בלבבות. בקרב החסידים התפשטה תחושה ברורה: לא רק שלא עוזבים מתרחבים. ההחלטה המיידית שהתקבלה בעקבות ההוראה הזו היתה להקים אגף חדש בבית הספר למלאכה, שיעסוק בהוראת מקצוע הדפוס, וייקרא "יד החמישה" לזכר חמשת הנערים ההרוגים ומדריכם. במקביל הוחלט לבנות בכפר בנינים חדשים נוספים בית כנסת, מקווה ועוד. דומה היה שההלם הראשוני פג, והאנשים מתאוששים מהמהלומה הקשה. הכל מתרכזים בהחלמה והשתקמות, ומשתדלים לחזור לסדר היום הקודם, הרגיל. אבל הרבי לא הסתפק בכך. בהתוועדות יום ב' דחג השבועות הקדיש הרבי שיחות אחדות לאירוע ולתגובה עליו. בין הדברים אמר: "כ"ק מו"ח אדמו"ר יסד בארץ ישראל כפר חסידי חב"ד. והרי "דברי צדיקים קיימים לעד", ומכ"ש מעשה צדיקים. ומאז יש להם לחסידי חב"ד כפר נחלה באה"ק ת"ו. לא צריכים להתפעל משום נסיונות, גדולים או קטנים, ובפרט מהנסיון היותר אחרון. ישנם כאלה שרוצים לבאר זאת בעניין של 'בקרובי אקדש'. אבל באמת אין זה ביאור, וכמו שכתוב 'וידום אהרון'. ודאי שאסור להרהר אחרי מדותיו של הקב"ה, אבל בענין שהי', הנה לעת עתה לא מצאתי ביאור בשכל על זה, ורק זאת שבטוח שיהי' כפליים לתושי': שיבינו גם בשכל האנושי ש'אודך ה' כי אנפת בי' שה'אודך' יהי' על ה'אנפת' גופא, משום שיראו בעיני בשר שזהו טוב הנראה והנגלה". דברי הרבי הללו שהמאורע המכאיב יביא לפריחה ושגשוג גדולים ביותר לכפר חב"ד, וכי זהו הכיוון שבו קובץ לחיזוק ההתקשרות 39

39 יש לפעול עכשיו, לחפש את הדרך שבאמצעותה תבוא ההתפתחות המבורכת הזאת נתפשו בהפתעה. כעבור דקות הכריז הרבי על הפתעה נוספת. הנוכחים באותה התוועדות מתארים זאת כאילו הוטלה בדבריו אלו פצצה באולם הגדול. הרבי בישר על השליחות הראשונה של קבוצת בחורים לארץ הקודש. היה זה בתוך הדיבור על החובה המוטלת על כל אחד להשתתף בבניינו והתפתחותו של כפר חב"ד: "בהנוגע לפועל: מאחר שצריך להיות "כפלים לתושי'", הנה גם אלה הנמצאים כאן בחו"ל ישתתפו בהחזקת כפר חב"ד. ואלה שעד עתה גם כן השתתפו יגבירו השתתפותם מעתה ביתר שאת. והשתתפות זו צריכה להיות לא רק בממונו, אלא גם בגופו ובנשמתו. ועל דרך שאמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לבנ"י הנמצאים ברוסיא, שעל ידי החזקת התורה של היהודים הנמצאים במדינות החופש, על ידי זה יהי' חיזוק גם ליהודים הנמצאים ברוסיא. ובמילא צריכים להשתתף גם בגופו ובנשמתו, שיוסיפו כאן בלימוד התורה, ובפרט בלימוד פנימיות התורה, ובקיום המצוות בהידור, שזה יהי' סיוע גם להם. כי הרי "כל ישראל אחים ממש" הם, כמבואר בתניא, "ואב אחד לכולנה", ועאכו"כ שמאוחדים כולנו יחד ע"י הלימוד וההנהגה של תורת והנהגת משה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר. צריכים לבאר כל ענין בפרטיות: כל אחד צריך להשתתף בהחזקת הכפר בממונו, בגופו ובנשמתו. בנשמתו שכל אחד יוסיף בלימוד תורת החסידות והנהגה בדרכי החסידות, שזה יתן נתינת כח גם להם. והעיקר הוא שיהי' קירוב הלבבות, "כאיש אחד חברים". בגופו לפעול על עוד אחד שגם הוא כהנ"ל ישתתף בהחזקת הכפר, ובכדי לפעול על הזולת הרי זה בגופו. בממונו כפשוטו, לחזק את כל המוסדות הקיימים מכבר, וגם לבניית מוסדות חדשים כפי דרישת השעה, עד שכפר חב"ד יהי' המקום בארץ ישראל שממנו יומשכו המעינות של הבעל שם טוב ושאר הרביים עד כ"ק מו"ח אדמו"ר חוצה. וע"י השתתפות החדורה באהבת ישראל, יהי' "כפלים לתושי'". ואז הוסיף הרבי ואמר: אחד מאופני ההשתתפות הוא, שיסעו עשרה אחד עשר בחורים (יכולים להיות ביניהם גם אברכים) לארץ ישראל, שישהו בעיקר בכפר חב"ד ובישיבה בלוד, וגם יבקרו במקומות הקדושים; ואחר כך בבואם חזרה, יביאו עמם לחוץ לארץ את אוירא דארץ ישראל"... לקראת סיום ההתוועדות אמר הרבי, כי "כיון שהתוועדות חסידית קשורה במאמר חסידות, אומר עתה מאמר [נוסף], שזהו אמירת שני מאמרים בהתוועדות אחת שלא כהסדר הרגיל, ויהיהזההשתתפותמצידילכפר חב"ד" תשרי ה'תשע"ה

40 הידיעה בדבר הכוונה לשלוח קבוצת בחורים לארץ, הגיעה במהירות הבזק לכפר חב"ד ולשאר חסידי חב"ד בארץ, וכולם החלו מייחלים ומצפים לבוא היום הגדול, בו יגיעו שלוחי הרבי לארץ הקודש. חשוב לציין כי באותם ימים, הקשר בין החסידים בארץ לבין אנ"ש בארה"ב כמעט ולא היה, בעיקר בשל התנאים באותם ימים. נסיעה לארה"ב היתה כרוכה בהוצאות כספיות עצומות, בנוסף לאישורים שלא ניתנו בנקל, כך ר' גרשון יעקובסון תיאר באריכות את התוועדות י"ב תמוז, ופרסם את הדברים בכתבה בעיתונו ה"אלגעמיינער זשורנאל'. הרבי עבר על הכתבה ותיקן בה פרטים שונים (כמו למשל, מתשעה שלוחים לעשרה). להלן הקטע העוסק בשלוחים לארה"ק: הרבי מדבר על עשרת הבחורים הנוסעים לארץ ישראל. הם נוסעים במטרה לבקר את ארץ הקודש כביטוי של נחמה לחסידי חב"ד שלאחרונה סבלו אבדה נוראה (אשר חמישה תלמידים ומורם נרצחו בידי מחבלים ערבים). לאמיתו של דבר אומר הרבי כולם היו צריכים לנסוע כדי לחזקם במשך מספר שבועות אבל כיון שהדבר בלתי אפשרי, יש מניעות מכל הסוגים שלא מאפשרות נסיעה באופן כולל, מוכרחים על כן להסתפק בעשרת הבחורים, שהם שלוחים של כל העדה ושלוחו של אדם כמותו, כך אומרת הגמרא. הבחורים הנוסעים בשליחות לישראל, כולם חברי צעירי אגודת חב"ד. ארבעה מהם הנם ילידי אמריקה, שלשה מרוסיה, ושני האחרונים אחד מדרום אפריקה והאחר יליד שוויץ. האמריקנים הם: הרב שמואל פוגלמן, שאת ה'סמיכה' שלו לרבנות אכן קיבל בישיבת ליובאוויטש בברוקלין. מראהו: גבוה, רזה, עיניו ירוקות כחולות ולשונו דוברת אנגלית דיפלומטית... ואכן, חבריו לוחשים כי "סעם פוגלמן" הוא עורך דין ממולח... האחרים הם: פייוויל רימלר, מתמיד עצום; יודל קרינסקי, בחור רציני שבהנהגתו לא היה מבייש את תלמידי הישיבה של פעם, של ליובאוויטש הישנה; יוסף רוזנפלד, תוצר חב"ד טיפוסי, שרק ישיבה חסידית מסוגלת להפיק; בערל שם טוב, בעל אופי נמרץ, המתעתד להיות עסקן ציבורי חסידי; אברהם קורף, למדן בעל ראש יוצא מן הכלל, המלא באוצר של נגלה וחסידות; שלום בער בוטמן, מגזע הרביים, חבר'המן מלידה שיודע להתאים את עצמו לכל דבר ולכל אדם; שלמה קירש, שבא מדרום אפריקה הרחוקה ללמוד באמריקה, אברך 'פנימי' שאינו פוגע בזבוב על הקיר...; הרב דוד שוחט, יליד שווייץ, הוא בנו של הרב שוחט רב ביהכנ"ס אוטרבצה בטורונטו קנדה. דוד לומד כבר ארבע שנים בישיבת ליובאוויטש בברוקלין, הוא קיבל 'סמיכה' והוא אברך מאד מוכשר, בעל מצח למדני וזקן בלונדיני, והוא גם מצויד בשש שפות המשמשות אותו בכל מקום. עשרת הבחורים הללו נוסעים לארץ ישראל. באמת, מדובר בנבחרת יוצאת מן הכלל, האם מישהו אחר היה יכול להרכיב עוד משלחת כזו? קובץ לחיזוק ההתקשרות 41

41 הגהות הרבי על השיחה העוסקת בנסיעת השלוחים 42 תשרי ה'תשע"ה

43 שממש מתי מעט נסעו. ולפתע נשמעת הבשורה הרבי שולח לארץ עשרה או שנים עשר שלוחים צעירים, מטובי פירותיה של תומכי תמימים ד'שם'... אנ"ש והתמימים בארץ קיבלו זאת בהתרגשות רבה ובשמחה גדולה ביותר. ממכתב הרבי למר שז"ר (כ"ג תמוז תשט"ז) אנו למדים, כי הרעיון לשילוח קבוצה מבית חיינו לביקור בארץ עלה ברצונו הק' כבר קודם, אך עד המאורע הנורא לא בא הדבר לידי פועל, ורק אז הפך הדבר מרצוי להכרחי: "בהמשך לשיחתנו בהיות כ' כאן בענין התועלת הרבה הצפוי' מביקור תלמידינו מכאן בארה"ק ת"ו, ונתחזק אצלי הרעיון בקשר עם המאורע ל"ע ול"ע בכפר חב"ד אשר בקורם נעשה הכרחי כדי להביא התחזקות ועידוד ברוח אנ"ש שי' בכפר וכללות אנ"ש שי'"... למחרת חג השבועות נתלתה ב' 770 ' מודעה מטעם ה'מזכירות', שבה נקראים הבחורים המעוניינים להשתתף בשליחות המיוחדת להירשם במזכירות. במודעה פורטו שני תנאים: שההורים מסכימים לנסיעה כזאת, ושיש לבחור דרכון מתאים ושאר הניירות המאפשרים את הנסיעה. מובן ופשוט שכל מי שחשב את עצמו למתאים, נרשם. עברו כמה שבועות של ציפייה, וביום ראשון, א' בתמוז בבוקר, נקראו תשעה בחורים להיכנס לחדרו של הרב חדקוב, ושם נתבשרו כי נבחרו להיות השלוחים. מטרת השליחות, כפי שהוגדרה על ידו, היתה למסור לאנ"ש בארץ פרישת שלום 'מכאן'. בנוסף הורה הרב חדקוב לשלוחים למנות מתוכם אחראים על כל נושא, בכדי שהכל יתנהל באופן מסודר. מפי השמועה למדנו כי הרבי ציין שהשלוחים נבחרו בהיותו ב'אוהל'. בהמשך נודע כי השלוחים יזכו ליחידות מיוחדת, כקבוצה. וכך, ביום שני בערב, אור לג' תמוז, זכו השלוחים להיכנס ליחידות אצל הרבי, ולקבל ממנו את השליחות לנסיעה. במעמד זה התווה להם הרבי את מהלך הנסיעה בהוראות מפורטות, עד לפרטי פרטים: בדרך לארץ תעצרו בחמש מדינות באירופה אנגליה, בלגיה, צרפת, שווייץ ואיטליה בכדי לעורר ולחזק את מקומות התורה במדינות אלו, ובפרט את קהילות ליובאוויטש אשר נמצאים שם. מהיום ועד חזרתכם מהשליחות, עליכם לקיים בקביעות סדר חסידות לפני התפילה וסדר נגלה לאחריה. בכל יום ימסור אחד מכם שיעור והשאר יקשיבו וישתתפו בנושא הנלמד. הנושאים הנלמדים יכולים להיות שונים, ובלבד שיארגנו זאת מראש. כל יום ילמד בפני כולם מישהו אחר, כך שכל אחד ואחד ילמד בפני כולם כמה פעמים. כשתהיו בכפר חב"ד, תעשו את זמנכם הפנוי בלימוד בבית הכנסת, שם תלמדו את השיעורים הקבועים שלכם בנגלה ובחסידות, וכך יתפרסם שזהו המקום בו אפשר להשיג אתכם. בשבתות תלמדו רק חסידות, כנהוג בארץ ישראל. ביחס לדיבור ברבים אל תתחמקו ואל תתביישו. בכל מקום ומקום תשמיעו דברים בנגלה ודברים בחסידות. מן הנכון 44 תשרי ה'תשע"ה

44 סיפר הר יוסף רוזנפלד, אחד השלוחים: כשראיתי את המודעה על הנסיעה, חשבתי לעצמי שעדיף להישאר ללמוד ב' 770 ' למשך הקיץ. לא היה לי יותר מדי חשק לקום ולנסוע לפתע אל מעבר לים... כשנכנסתי ליחידות לרגל יום הולדתי בט"ו בסיון, ימים ספורים לאחר ההודעה המרעישה על השליחות, שאל אותי הרבי אם הכנסתי את שמי למזכירות בקשר להצעה לנסיעה לשליחות. השבתי בשלילה. להפתעתי הורה לי הרבי לגשת לצרף את עצמי במזכירות לרשימת המועמדים. כמובן שכך עשיתי מיד עם סיום היחידות. וב"ה זכיתי ונבחרתי להשתתף במסע. מעניין כי בדומה אירע גם עם שליח נוסף, הר שלמה קירש. הגהות הרבי על טיוטת המודעה על ההרשמה לשליחות קובץ לחיזוק ההתקשרות 45

45 יהיה לסדר דובר עיקרי לנגלה ודובר עיקרי לחסידות. עיקר מושבכם יהיה בכפר חב"ד, ומשם תצאו לשאר ישיבות חב"ד. תעמדו בקשר עם החסידים בארץ לגבי ביקורכם בשאר הישיבות. עליכם להיות בקיאים בהלכות השייכות לארץ ישראל, כך שבכל מקום שיתעורר ספק, תדעו בבירור כיצד לנהוג, כיאה לשלוחים מאמריקה... כיוון שאתם נוסעים בתור תלמידי חכמים, עליכם להקפיד שגם ענינים החיצוניים כמו הלבושים יהיו בהתאם ויכבדו את השליחות. הרבי ציין כי שהותם בארה"ק תארך פחות משלושים יום, כך שיוכלו לצאת חזרה ללא כל פקפוק הלכתי. הרבי ווידא שוב שהורי התמימים אישרו את הנסיעה, ובסיום היחידות נתן הרבי את ברכתו הק' שהנסיעה תהיה בהצלחה רבה. הרבי הוסיף ואמר שהנסיעה תפעל גדולות ונצורות על השלוחים עצמם, ואפשר אף יותר משתפעל על זולתם. הרבי סיים באמרו כי שליחותם וההכנות אליה מתחילות ביום זה, ג' תמוז, "אתחלתא דגאולה" של הרבי הריי"צ, אולם עיקר ההכנה תהיה בהתוועדות י"ב תמוז. התוועדות זו המשיך הרבי תתן לכם כוחות שכל אחד מכם יהיה בבחינת "מהלך". בהתוועדות זו, שהתקיימה ביום חמישי י"ב תמוז, הקדיש הרבי שיחות ארוכות לענין השליחות, ובין השאר אמר כי לאמיתו של דבר "המשלח עצמו נוסע, אלא שהדבר נעשה באמצעות פלוני בן פלוני", וכי הם נוסעים בשליחות כל הקהל. מאחר והקהל מונה כמה וכמה עשיריות מישראל, העוסקים בתורה ומצוותיה הרי נוטלים השלוחים עמהם את האור יחד עם המאור, ובכך יוכלו לא רק לדחות את החושך, אלא להפכו עצמו לאור. לאחר מכן הורה הרבי לשלוחים לומר 'לחיים', וביקש שכל הקהל ילווה אותם בניגון "כי בשמחה תצאו". בהתוועדות הבאה, שהתקיימה בשבת י"ד תמוז, הזכיר הרבי שוב את השליחות לארץ בקשר עם הפצת המעיינות שם. מעניין כי לפני כן הקדים זמן קצר לאחר היחידות כתב הר פיוול רימלר לרבי כמה מהספיקות ההלכתיות בקשר לנסיעה לארץ ישראל. הרבי ענה על כך, "בכהנ"ל יש מנהג שנקבע מכבר ע"י רבני אנ"ש אשר באה"ק. ויבררוהו וכן יעשו". 46 תשרי ה'תשע"ה

46 הרבי והאריך בעובדה שעיקר מקומם של רבותינו נשיאינו היה מחוץ לארץ דוקא, ומשם השפיעו אל יושבי הארץ. לקראת סוף ההתוועדות לימד הרבי את הניגון "אסדר לסעודתא", בהקדמת המעשה והמופת הידוע. ניגון זה ליווה את השלוחים בכל אורך מסעם ונודע להמנון הביקור המיוחד, לאורך ימים. כאמור, תשעה שלוחים נבחרו מהישיבה ב 770, אך בפועל מנתה הקבוצה שנים עשר. הרב זוסיא פוזנר הצטרף לשליחות מהישיבה במונטריאול, הרב שרגא הרצוג מאוסטרליה, והרב שלום איידלמן מברינוא. בשמחה תצאו ביום רביעי ח"י בתמוז, נכנסו השלוחים ל'יחידות' אל הרבי וקיבלו את ברכתו לשליחות. במעמד זה גם העניק הרבי לכל אחד מהם סידור "תהלת השם", ותניא במהדורת כיס (לרב שמואל פוגלמן נתן הרבי תניא נוסף, לתתו למשפיע הרה"ח ר' ניסן נמנוב בצרפת). אחר הצהריים של אותו יום יצאה הקבוצה בדרכה לאנגליה. בדרכם לשדה התעופה ליוו אותם הרב חדקוב, הר ניסן מינדל ומספר חסידים נוספים. תחושת הרוממות וההתרגשות שמילאה את האוויר, לא ניתנת לתיאור. כל רגע ורגע ממשך זמן הטיסה נוצל כראוי, כאשר הם גם לומדים בהתרגשות מספרי התניא החדשים, אותם קיבלו זה עתה מידי הקודש. עם המראתם לשליחותם, שלחה המזכירות מברק לאנ"ש שבאנגליה: "השלוחים המריאו במטוס שיצא ביום רביעי ח"י תמוז בשש אחה"צ בטיסת אל על מספר 204. הם ינחתו מחר בלונדון בשלש אחה"צ. השלוחים יישארו באנגליה עד ליום שלישי הבא, ויבקרו בלונדון ובמנצ'סטר. בודאי תעשו את כל הנצרך בכדי לעזור לשלוחים לבצע את שליחותם בדרך הטובה ביותר". התרגשותם של החסידים באנגליה לרגל בואם של השלוחים ניכרת היטב במכתבו של הר מאיר גורקוב (מלונדון), בו הוא מתאר את ביקורם של השלוחים: "כל אנ"ש נסעו לשדה התעופה בכדי לקבל את ה'אורחים החשובים'. בשעה שש וחצי קיבלנו את פניהם של השלוחים באהבה וחיבה. מיד לאחר הגעתם חזר הת' שד"ב שם טוב מאמר שזה עתה זכו לשמוע מהרבי... קבלת פנים מכובדת התקיימה למחרת, כאשר הת' ר' שמואל פוגלמן ור' יהודה קרינסקי דברו בפני הקהל. ארגנו את זה בצורה כזו שידברו בארבעה בתי כנסיות באיזור. דרשותיהם נתקבלו בהצלחה גדולה, ופעלו השפעה עצומה על השומעים. אלו שנוכחו בדרשתם לא יכלו לפסוק מלשבח אותם. אחה"צ לאחר סעודת שבת, התקיימה התוועדות בבית כנסת חב"ד. אברכים רבים לצד בחורי ישיבה מכל החוגים הגיעו בכדי להשתתף בהתוועדות. ר' יהודה קרינסקי ור' דוד שוחט נשאו דברים, כפי שעשו גם שאר השלוחים. תענוג גדול היה לראות את המחזה, ולשמוע את הפנינים הרבים שהם חוזרים קובץ לחיזוק ההתקשרות 47

47 סיפר הר אברהם קארף, שהיה הממונה על חלק ה'נגלה': "הישיבות שבהם ביקרנו היו מוסדות ליטאיים (ליטוויש). הבחורים ניסו להביך ולהכשיל אותנו בקושיות שונות, במספר רב של נושאים. הם התרשמו מאוד מהתשובות הבהירות והחלקות שהם קיבלו לכל שאלותיהם, ובזכות זה השתנתה כל גישתם אלינו לגמרי. הביקורים השפיעו כל כך, שאחת הישיבות הלא חב"דיות שבהם ביקרנו התעקשו ללוות אותנו לשדה התעופה. וכך אוטובוסים שלמים של בחורים הגיעו לשדה התעופה. משיחותיו של הרבי שליט"א. ההתוועדות נמשכה עד מנחה. ניגנו הרבה ניגונים ורקדנו כולם יחד". לאחר השבת התפצלו השלוחים למספר קבוצות בכדי שיוכלו לבקר בערים נוספות באנגליה. הקבוצה הקטנה ביותר נסעה למנצ'סטר, סנדרלנד, וגייטסהד, כשבכל מקום הם עושים את זמנם בישיבות המקומיות. בשלום תובלון בהמשך להוראת הרבי לבקר בחמשת המדינות הנזכרות, השלוחים יצאו ליעד הבא. בתחילה נסעו לבלגיה, ביקרו את החסידים ואת הקהילות היהודיות בבריסל ובאנטוורפן. המשיכו לצרפת, ושוב התפצלו למספר קבוצות. הר' ש"ב בוטמן היה היחיד מביניהם שדיבר מעט צרפתית, ואכן הוא היה הדובר העיקרי בכל משך הביקור בצרפת. כמה מהשלוחים נסעו לבקר את הישיבה בברינואה, שם הכינו לכבודם קבלת פנים מיוחדת. מצרפת המשיכו השלוחים את נסיעתם לשווייץ, ומשווייץ המשיכו לאיטליה. שבועיים עשו השלוחים באירופה, כשבכל מדינה ומדינה נערכה לכבודם קבלת פנים מפוארת, בהשתתפות אנ"ש והציבור הרחב. הופעתם של השלוחים הצעירים, שצורת תמימים מופגנת להם, עשתה רושם גדול על הכל, הן על אנ"ש והן על הציבור כולו. שליחות זו היתה דרישת שלום חיה מהרבי. כהוראת הרבי, דאגו השלוחים להיפגש עם מנהיגי קהילות ורבנים בכל מקום אליו הגיעו, כשהם מותירים רושם עמוק ובסיס נאמן להמשך הקשר עם ליובאוויטש ונשיאה. הר יהודה קרינסקי נתמנה כמזכיר הקבוצה, וכתב עלי יומן את כל הקורות אותם לפרטי פרטים, כבקשת הרבי. במכתב מב' אב שנשלח מציריך, שווייץ, הוא הסביר מדוע איחרו בשליחת דו"חות עד אז: "התנצלותי הכנה על העדר העדכונים. הכתיבה אורכת זמן רב, והזמן מוגבל הוא למאוד. ובמיוחד בשבועיים האחרונים. כמעט בכל יום אנו נוסעים לעיר אחרת ובכל מקום אנו מבקרים במקומות התורה ואצל הרבנים"... לקראת עזיבתם את איטליה, נתעכבו השלוחים בדרכם לשדה התעופה, 48 תשרי ה'תשע"ה

48 והגיעו אל המטוס דקות אחדות לפני ההמראה המתוכננת. למרות האיחור המשמעותי, השהתה חברת התעופה את המטוס עד בואה של הקבוצה הגדולה, כיאה וכיאות לשלוחי הנשיא. אחת מהוראות הרב חדקוב בשם הרבי היתה הוראה כללית באותו הזמן להקפיד לטוס רק במטוס בעל ארבעה מנועים (במנועי מדחף עסקינן...). בדרכם מאנגליה לבלגיה איחרו השלוחים את מטוס ארבעת המנועים, ולכן נסעו לבלגיה באוניה ורכבת. מעניין, כי במכתב אל הרש"י זוין ציין הרבי, "מובן שנסיעתם הסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דוקא באל על וכדרז"ל עה"פ או קנה מיד עמיתך". הדברים בולטים במיוחד על רקע מאבקו של הרבי באותה תקופה בחילול השבת באוניות המסע היהודיות, מאבק שעמד במוקד ביקור השלוחים בארץ. בשער הכתבה: בשדה התעופה בניו יורק לפני הנסיעה. מימין לשמאל: מר מרטעס (מתתיהו) פריזעל (מחברת טרייסער טורס, מארגני הנסיעה), השלוחים התמימים: שמואל פוגלמן, אברהם קארף, שרגא פייוויל רימלר, יוסף רוזנפלד, שלום בער בוטמן, הרב חדקוב, דוד שוחט, שלום בער שם טוב, שלמה קירש, חיים יהודה קרינסקי, ר' ניסן מינדל, מר הרמן טרייסער (מחברת הנסיעות). קובץ לחיזוק ההתקשרות 49

49 הודעת המזכירות לעיתונות על נסיעת השלוחים 50 תשרי ה'תשע"ה

50 קובץ לחיזוק ההתקשרות 51 מקבץ דו"חות שכתבו השלוחים במסעם באירופה

51 שלום עליכם סוף סוף, לאחר שבועיים שעשו באירופה, נחתו השלוחים בשדה התעופה לוד ביום שישי, ה' מנחם אב, ערב שבת חזון, בשעה שבע בבוקר. בואם של השלוחים נתקבל בהתרגשות עצומה אצל חסידי חב"ד בארץ ישראל. תלמידי כל מוסדות וישיבות חב"ד באה"ק, אנ"ש ואוהדי חב"ד, אנשים ונשים, זקנים וטף באים מכל קצוי הארץ. אוטובוסים יוצאים, אוטובוסים נכנסים, מכפר חב"ד, מירושלים, תל אביב, לוד. באים מחיפה, בני ברק, פתח תקוה, ראשון לציון ועוד ועוד. רחבת השדה המתה קהל נרגש, שעמדו מחכים ומצפים לבואם של שלוחי הרבי. מי שיכול היה, עלה למרפסת המשקיפה על פני השדה. נציגות של שלושה חסידים, שכללה את הגה"ח הרב שאול דב זיסלין, הר"ר פנחס אלטהויז והר"ר חנוך גליצנשטיין (שליווה את השלוחים לאורך הביקור), הורשתה להיכנס לשטח הנמל כדי לקדם אישית את פני השלוחים. הופעתו של הרב זיסלין הישיש לקבלת הפנים ביטאה את הדרת הכבוד שרחשו כלפיהם כל חסידי חב"ד. עיני כולם נשואות למטוס שזה עתה נעצר על מקומו, כעבור זמן מה מתחילים הנוסעים לצאת. והנה הם האורחים היקרים, מראה פניהם מעיד בם כי משבט התמימים הם, זרע ברך ה', ותרועת 'ברוכים הבאים' מתפרצת באחת מפי כל הקהל הגדול. ניגוני דביקות חב"דיים נשמעו מכל עבר. הכל נדחקים אל שערי אולם ההמתנה, דרך שם ייצאו השלוחים אחרי בדיקת המכס. הצפיפות נוראה, אולם הסדרנים עומדים על משמרתם והקהל נכנע לפקודתם. בהגיעם לאולם נמל התעופה, הוזמנו השלוחים לפוש מהנסיעה 52 תשרי ה'תשע"ה

52 בחדר האורחים החשובים, ושם הסבו לקבלת פנים ראשונית עם הרב זיסלין, הרב אלטהויז והרב גליצנשטיין. גם עובדי הנמל התייחסו כלפיהם באופן מיוחד וכיבדו אותם בתור שלוחי הרבי. ובעוד הם יושבים כך ומתכוננים לבידוק המכס, נתבשרו כי בזה הרגע ממש הגיע לנמל התעופה מברק מהרבי, ובו נאמר: "שלוחי חב"ד ליובאוויטש בואכם לארץ הקדושה לשלום ובקורכם בה להצלחה מופלגה במילוי שליחותכם שנקודתה הפנימית הפצת המעיינות חוצה. לאלתר לגאולה בפרישת שלום כל אנ"ש". המברק תרם כמובן לרוממות הרוח של השלוחים וחיזק את כוחותיהם, וכך הם יצאו אל הקהל הרחב. כהרף עין נהפך ההמון העצום לים גועש, הכל נדחקו ללחוץ את ידיהם של השלוחים ולברך את בואם. לא עברו רגעים אחדים ושנים עשר השלוחים הונפו אל על וקהל ההמונים יצא בריקוד סוער שסחף אליו את הכל גם סתם צופים ואפילו את עובדי נמל התעופה. פה ושם נשלפו בקבוקי "משקה", וברכות "לחיים" נשמעו מכל עבר. בעיצומה של השמחה עלה אחד השלוחים, הרב יוסף רוזנפלד, מסר פרישת שלום מהרבי והסביר את מטרת השליחות ואת תוכניתה. הרב ליב זלמנוב, ממלוויהם של השלוחים, תירגם בו במקום את הדברים מאידיש לעברית, כדי שגם התלמידים הרבים יבינו את הנאמר. וכך, מתוך שירה, ריקודים ושמחה עצומה, יצאה השיירה הגדולה שבראשה השלוחים ונסעה לעבר כפר חב"ד. בואכם לשלום כדי להבין את משמעותו של ביקור השלוחים, יש להיכנס מעט לתוך האווירה החסידית ששררה באותם ימים קובץ לחיזוק ההתקשרות 53

53 ידועה לכל יגיעתו של הרבי בהוצאה לאור והשקעתו הרבה בדיוק ושיפור כל פרט בדבר שבדפוס, מבלי הבט על הסרבול והמאמץ שדברים אלו דרשו באותם ימים. במכתבו אל אחד העסקנים בביקור השלוחים בארה"ק, כתב הרבי: "בסמיכות להנסיעה הדפסנו מחדש סדור תהלת ה' נוסח האריז"ל בפורמאט כיס עם כמה הוספות ושכלולים, שרואה אני בזה סימן טוב, והנני שולח לכ' סדור זה בקורת רוח מיוחדת". בארץ. היה זה כשש שנים לאחר שקיבל הרבי את הנשיאות. רוב רובם של אנ"ש והתמימים טרם זכו לראות את פני קדשו. ריחוק המקום ותנאי התקשורת המוגבלים הביאו לכך שבארץ פשוט לא ידעו מה קורה ב 770. אנ"ש והתמימים בארץ לא ידעו על העושר העצום הטמון בשיחותיו של הרבי, עותקים מהשיחות בקושי הגיעו. מושג פשוט כמו חזרת שיחותיו של הרבי לא היה קיים. זאת למרות שבד' אמותיו של הרבי היה זה כבר למוסד מבוסס, שם היו יוצאים בחורים ואברכים לבתי הכנסת לחזור משיחות הקודש של הרבי כל שבת, אך בארץ לא ידעו זאת. המרחק הגשמי גרם לפער בין רוח ההתבטלות וההתקשרות לרבי שאפפה את בית חיינו, לבין האווירה ששררה באותם ימים בארץ. היו חסידים, והיתה החסידות, רק חסר היה הלהט המיוחד של התקשרות לרבי ולהוראותיו הקדושות, חסר הניצוץ שיבעיר את המטען החב"די של בני הארץ. ובואם של השלוחים בשנת תשט"ז, היה הניצוץ הזה. בבת אחת הזרימו י"ב תמימים צעירים אלה סם חיים בליבות האנשים, וכמו השיבו איתם בכנפיהם את אותה הרוח ה'שביעית'. מבחינה זו לא היה ביקור השלוחים רק אות חיזוק והזדהות, אלא מקורו של מפנה ומהפך בגישתה של חב"ד בארץ. ב רכונו לשלום ביקור השלוחים תוכנן כהוראת הרבי, כך שהם ישהו שבוע בכפר חב"ד, שבוע בירושלים ושבוע בלוד. השלוחים נצטוו להירשם בישיבה בכל 54 תשרי ה'תשע"ה

54 מקום וללמוד בה, כשמתוך הישיבה הם יוצאים לביקוריהם השונים. השבת הראשונה בה שהו השלוחים בכפר חב"ד, לא תישכח לעולם ממשתתפיה. אמנם היתה זו שבת חזון, אבל האווירה בכפר היתה כבשמחת תורה. שבת כזאת לא ראה הכפר מאז יום הקמתו. מי לא בא לאותה שבת! חסידים זקנים וצעירים, בעלי מלאכה ואברכים היושבים באוהלה של תורה כולם נקבצו מכל קצות הארץ ובאו לעשות את השבת במחיצת השלוחים. הר אברהם מייזליש, שסייע אז לשלוחים, תאר את השבת ההיא: השלוחים הללו היוו לגבינו תופעה בלתי מוכרת, ראינו לפנינו בחורים צעירים מלאי להט, חיות חסידית, חדורי יראת כבוד לכל מילה של הרבי. ההתקשרות העצומה שלהם לרבי והביטול העמוק שהתבטא בכל אורחותיהם כלפי הרבי היו לגבינו דבר חדש לחלוטין. לא היינו רגילים לתופעה כזאת, לדמות כזאת של תמימים. התחושה הזאת הקיפה את כולנו, מהבחורים הצעירים ועד זקני החסידים. כולם ישבו בצימאון גדול, לשמוע עוד מילה ועוד מילה. הם חזרו שיחות, מאמרים, סיפרו על הרבי ועל פעולות חב"ד. אנו ממש בלענו בצימאון כל מילה שלהם". כך עברה השבת בהתוועדות רצופה שנמשכה בהפסקת התפילות עד לאשמורת הבוקר של יום ראשון... שבת זו מכונה עד היום "שבת הגדול" בפי אלו שהיו אז בכפר... השבוע הראשון למחרת, יום ראשון ז' אב, ביקרו השלוחים בקעמפ בכפר חב"ד, והתוועדו עם החניכים. אח"כ פנו אל בית הספר למלאכה, וניגשו אל המקום בו נרצחו חמשת הנערים והמדריך הי"ד. השלוחים נשארו במקום שעות רבות, כשהם מתאמצים ומרוממים את רוחם של התלמידים והמורים. בשני הימים הבאים, נפגשו השלוחים עם הועד הרוחני של כפר חב"ד, הנהלת צעירי חב"ד, והנהלת נשי ובנות חב"ד. ביום רביעי י' אב, התקיים בכפר חב"ד כינוס גדול לנשים ובנות. הר' דוד שוחט נשא בפניהם דברים, ואחר כך דברו גם רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, ור' אבא לוין. כפר חב"ד היה ישוב חקלאי, וסביבו מרחבי שדות ועובדי אדמה. השלוחים עשו כמעט יום שלם בביקורים אצל כל אחד מהחקלאים, כשהם שומעים על החסר ומתעניינים כיצד ניתן לסייע ולהקל עליהם. אח"כ נפגשו השלוחים עם הועד המפקח על עניני כפר חב"ד, ולאחר פגישה זו התקיימה אסיפה בה השתתפו כל תושבי כפר חב"ד. ובישוב חסידי, כאשר תמה אסיפה מתחילה התוועדות... התוועדות שנמשכה עד שעות הבוקר המוקדמות, כשתושבי כפר חב"ד משתתפים בה בהמוניהם. השבוע השני ביום שישי י"ב אב נסעו השלוחים ללוד, שם שהו במשך השבוע השני לביקורם, כהוראת הרבי. בחורים מכל רחבי הארץ הגיעו לשהות באותה שבת (פרשת ואתחנן) בישיבה בלוד, להסתופף בצל שלוחי הרבי, ולקבל מהם רוח חיים. בכל משך השבת השלוחים לימדו שיחות ומאמרים, והתוועדו עם הקהל קובץ לחיזוק ההתקשרות 55

55 פרק מיוחד ביותר בביקורם בארץ, היה ללא ספק קבלתם אצל זקני מאורי ארץ ישראל. השלוחים ביקרו אצל הגה"ק מבעלזא ומסרו לו שליחות הרבי, והוא הביע לעומתם קורת רוח מופגנת, ומינה אותם שלוחי הולכה למסור ברכתו לרבי, תוך איחולי הצלחה וברכה לשליחותם בארץ הקודש. כך גם נתקבלו בסבר פנים יפות ומאירות אצל הגה"ק בעל ה"בית ישראל" מגור, שנהג בהם קירוב בולט ומזג לכל אחד מהם יין לאמירת 'לחיים', וביקש להחזיר ברכה אל המשלח הגדול, הרבי. השלוחים התקבלו בחיבה והנאה גם אצל הרב הראשי הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הגאון מטשעבין, הרב הגאון ר' צבי פסח פרנק, הרב הגאון ר' פנחס עפשטיין, הרב הגאון ר' ראובן כ"ץ, ועוד ועוד. הצמא. השלוחים הר דוד שוחט והר יוסף רוזנפלד קיימו התוועדויות מיוחדות לדוברי עברית. השלוחים אף דיברו לפני קהל אנ"ש ונשי ובנות חב"ד בלוד. בימים הבאים, ביקרו השלוחים בערים וכפרים רבים במרכז הארץ, כשהם מביאים עמם פרישת שלום מהרבי, וממריצים את שומעיהם להתחזק בלימוד התורה וקיום מצוותיה. ביום שני ט"ו אב, ביקרו השלוחים בכמה מהמקומות הקדושים מירון, צפת וטבריה, כהוראת הרבי. הר' אברהם קארף חזר מאמר על ציונו של רשב"י, וכן כשביקרו במערות האידרא קדישא. ביום חמישי באותו שבוע, ח"י אב, קיימה רבנות פתח תקוה קבלת פנים מרשימה בבית כנסת הגדול בפתח תקוה. בית הכנסת היה מלא מקיר לקיר, והקהל הגדול שהתאסף הביע את הכבוד אותו הם רוחשים לשלוחים ולמשלחם. רבני ונכבדי המקום נשאו דברים, וכמובן כך גם השלוחים. ראשון דיבר הר אברהם קארף, שנשא פלפול בגמרא, הר' שלום דובער שם טוב מסר לנוכחים פרישת שלום מיהדות אמריקה והר' פייוול רימלר ביאר ענין בחסידות. ההשפעה העצומה על הנוכחים ניכרה במוחש, והכינוס הפך חיש מהרה להתוועדות, אותה הובילו הר' יוסף רוזנפלד והר' יהודה קרינסקי. השבוע השלישי השלוחים חרשו בימי שהייתם את כל הארץ, לאורכה ולרחבה. הם קיימו אין ספור פגישות, הופעות, התוועדויות, ישיבות, כשסדר יומם מתחיל השכם בבוקר ומסתיים בעומק הלילה. הם ביקרו אצל גדולי התורה והחסידות שקיבלו את פניהם בסבר פנים יפות וביקשום למסור בשמם פרישת שלום לרבי. הם ישבו בישיבות מיוחדות של הנהלות המוסדות ובכמה מקומות אף הביאו לקבלתן של החלטות משמעותיות ומינויים שונים. בכל הערים החשובות נערכו קבלות פנים לכבודם של השלוחים. בדרך כלל התקיימה קבלת הפנים בבית הכנסת הגדול, והמוני בני אדם, חסידי חב"ד ואחרים, באו לאירוע. הופעתם של 56 תשרי ה'תשע"ה

56 השלוחים עשתה קידוש שם שמים ושם חב"ד. באותם ימים היו מי שהלעיזו על רמת הלימוד בישיבות חב"ד, והנה מופיעים בחורים צעירים, שופעים בקיאות וחריפות בנגלה ובחסידות וכל דמותם אומרת תורה ויראת שמים. הם שינו בבת אחת את תדמית התמימים החב"דיים בעיני רבים בציבור. על הכבוד הגדול שרחשו הכל לשלוחי הרבי תעיד גם עובדה זו: ביקורם אצל הרב הראשי הרב הרצוג נמשך כשעתיים, ולסיומה כבר נטו צללי ערב. כיון שהיו יותר ממנין נאספים, הוצע שיתפללו תפילת מנחה במקום, וכך היה. והורה הרב הרצוג, "נמצאים כאן שלוחי הרבי, בשלם לא יאמרו כעת תחנון"... גם כלי התקשורת הכתובה והמשודרת גילו התעניינות רבה בשלוחים הללו. הם התראיינו בתוכניות רדיו מיוחדות ובעיתונות. כן השתתפו בשידורי "קול ציון לגולה" ושידרו בשפות שונות. בשידור מיוחד במסגרת השידורים לרוסיה הרחיבו מאד בדיבור על הרבי הריי"צ והרבי. הדים שהגיעו מאוחר יותר לימדו, שהיו מאנ"ש ברוסיה ששמעו את הדברים, והם הותירו עליהם רושם אדיר. אחת החוויות הבולטות בזכרונם של השלוחים, היא השבת בירושלים. היה מי שהזהירם מלכתחילה, שאנשי ירושלים הם טיפוסים מיוחדים במינם ויש לדעת כיצד לנהוג עמם. כך הזהירו אותם למשל, שלא להתוועד אחרי שעה אחת בצהריים, משום שאנשי ירושלים לא יישארו להתוועדות שתאחר את סעודת השבת שלהם. עד כדי כך, שייעצו להם להקדים לשם כך את תפילת שחרית... קובץ לחיזוק ההתקשרות 57

57 בפועל התקיימה תפילת שחרית בזמנה, ואחריה התוועדות חמה ולבבית, שנמשכה כמעט עד שעת תפילת המנחה. אל ההתוועדות נדחקו מאות מחסידי חב"ד ומאנשי היישוב הישן ותושבי העיר. להפתעת הכל אמרו כל המשתתפים 'לחיים' בהרחבה והאזינו בצימאון עצום לדברי השלוחים, כשמחוגי השעון המתקדמים אינם מעניינים איש. ההתפעלות מהשלוחים היתה כה גדולה, עד שבסיום ההתוועדות הצטרפו רבים מהמתוועדים אל השלוחים והלכו אחריהם למלון שבו התאכסנו. הם ישבו עמם בעת שהשלוחים אכלו את סעודת השבת וביקשו לשמוע עוד ועוד על הרבי ועל שיחותיו ומאמריו הקדושים. סיפר הר שד"ב בוטמן: זכורני היטב כיצד לאחר ההתוועדות השבתית נעמד ר' זושא הפרטיזן והכריז, "היינט האט מען איינגענומען ירושלים!" [כעת כבשנו את ירושלים]... במרכז ה"שליחות" לארץ הקודש עמד הכנס הגדול של כל תלמידי חב"ד בארץ, שנקהלו ובאו לכפר חב"ד כשראשי הישיבות והמשפיעים בראשם. בכנס רב רושם זה, בו נקבצו יותר מאלף (!) צעירים ותלמידי התמימים, השמיעו השלוחים דברים חמים, בפרט על תפקיד בני הישיבות בדורנו כפי המתחייב מהוראות הרבי נשיא הדור. עוד נשאו דברים רבו של כפר חב"ד, הגה"ח הרב ר' שניאור זלמן גרליק, הרה"ג ר' משה אריה ליב שפירא, הגה"ח ר' שמריהו ששונקין, הגה"ח ר' אליעזר קרסיק והרה"ח ר' דוד חנזין. ביקור אחד השאיר על השלוחים רושם כבד, היה זה הביקור בשתי מעברות עולים, בשדרות ובאופקים. חמישה מהשלוחים נסעו לבקר שם בלוויית הרב ישראל ליבוב, שהיה כבר יו"ר צעירי אגודת חב"ד ובמקביל היה פעיל ב"פעילים", והדברים שראו ושמעו לא היו משמחים במיוחד. הם ראו לנגד עיניהם כיצד מתנהלת העברת העולים על דתם, הם נפגשו עם הרבנים ושמעו את אנחותיהם וכאבם על המצב ועל הרדיפות שרודפים אותם, באופקים אפילו לא היתה מקווה כשרה. השלוחים דיברו על כך עם הרב המקומי, אך כל שהיה לו לעשות הוא רק להתאנח על המצב. להוציא ביקור מכאיב זה, היתה התרשמותם של השלוחים מארץ ישראל טובה ביותר. בפגישתם עם נשיא המדינה שז"ר, שאלם כיצד התרשמו מהארץ. הם השיבו, כי הישיבות ומוסדות התורה שפורחים בארץ עשו עליהם רושם גדול, אך הביקור במעברות דכדך את רוחם. שז"ר לא השיב על כך וניכר היה, שגם לו לא נעים היה לשמוע זאת. צאתכם לשלום ביקור השלוחים בא לסיומו ביום רביעי, ב' דראש חודש אלול. הוראת הרבי היתה שישהו בארץ פחות משלושים יום, וכך כמובן נהגו. 58 תשרי ה'תשע"ה

58 באותו יום רביעי, קרוב לשעה אחת עשרה בבוקר עזבו השלוחים את כפר חב"ד, כששני אוטובוסים עמוסים בתושבי הכפר מלווים אותם. בשדה התעופה כבר המתינו מאות אנשים ממקומות אחרים שבאו ללוות את השלוחים. כולם היו נרגשים ולא גרעו עיניהם לרגע מהשלוחים שעמדו להיפרד מאיתם. וכך תוארה הפרידה בביטאון חב"ד באותם ימים: הנה בא יום הפרידה ביום הרביעי א' אלול ושוב נהרו אוטובוסים מכל קצוי אה"ק ת"ו לשדה התעופה בלוד, שוב שוקק הככר מרוב אדם, כולם מתרוצצים, כל אחד ואחד רוצה לאחל לנוסעים ברכת צאתכם ובואכם לשלום. פקידי המכס דוחקים את השעה, מבקשים להפרד ולתת לשלוחים להכנס אל חדר המכס, אבל אין שומע להם. ההמולה גדלה מרגע לרגע כל אחד ואחד מרגיש שעדיין יש לו דבר מה לומר, דבר מה להגיד, לשלוחים אשר כעבור רק יממה אחת יזכו להראות לפני הרבי, אבל גברה פקודת הממונים, והשלוחים נעלמים אחד אחד בחדר המכס. הקהל הגדול זורם תיכף אל המרפסות משם אפשר יהיה לראות אותם כשיצאו אל האוירון. מצב הרוח מרומם, אבל כעין תוגה חרישית מהולה בו, נשמעים ניגונים חב"דיים שונים והנה נראו השלוחים כשהם יוצאים מהמכס. כזרם חשמלי עובר בין הקהל, מתלכדים בבת אחת מאות רבות של אנשים, צעירים וזקנים, יד ליד וכתף לכתף, ופורצים בריקוד סוער ומסעיר השלוחים נפנים אל הקהל ואף הם לכל אורך הביקור, הזכיר הרבי בהתוועדויות השבת את השלוחים, מטרתם, פעולתם, ואף הצלחתם. בשבת פרשת 'ראה' אמר הרבי כי זו השבת האחרונה לפני שובם, "ומכיוון שהשליחות התבצעה כראוי, ואף יותר מכך יתן השי"ת שהדבר יתבטא גם בגילוי החסידות"... רוקדים לעומתם, הניגונים והריקודים אינם פוסקים עד אשר נכנסים השלוחים אל האוירון וקריאות צאתכם ובואכם לשלום פולחות במשך זמן רב את האויר. וחסל סדר הפרידה, אט אט מתפזר הקהל כאילו למרות רצונו והרגשה של מוצאי יום טוב אופפת את כולם, מתחילים ימות החול. כהרף וללא שוב עברו הימים הקודמים במחיצתם של השלוחים יחיו. תם חזות הכל ורק תקוה אחת ממלאה את לב כל אנ"ש והתמימים יחיו עכשיו זכינו לראות את באי כוחו של הרבי, יתן השי"ת ובקרוב ממש נזכה לראות ולהראות לפני הרבי בצאתו בראש כולנו לקבל פני משיח צדקנו. המלווים סברו שהמטוס כבר המריא ולכן עזבו את המקום. בפועל, התגלתה תקלה במטוס שדחתה את ההמראה בשלוש שעות. רק מספר בחורים והרב ליב זלמנוב נשארו בנמל התעופה ויחד עמם התפללו השלוחים תפילת מנחה ובשעה ארבע אחה"צ המריאו לדרכם. קובץ לחיזוק ההתקשרות 59

59 "בנועם קבלתי מכתבו מכ"ו תמוז, בו כותב אודות הביקור של השלוחים שליט"א במחנם הט'. ויה"ר שהרושם אודותו כותב יביא פירות ופירי פירות וכמליצת רז"ל עד סוף העולם, ומבואר בחסידות הפירוש עד שיהי' סוף לההעלם וההסתר, ובפרט בתוככי יושבי אהל בעלי תורה ובחורי הישיבות. ולאחר הזריעה של ביקור השלוחים בודאי אנ"ש על אתר ימשיכו בחרישה (דלאחרי הזריעה כו') וכו' עד שיהי' המכה בפטיש. וכהמשך הענינים במשנה דכלל גדול. ואין הדבר תלוי אלא ברצונם, כי היכולת ניתנה לכאו"א מהם ע"י ההשגחה העליונה שהעמידתם דוקא במקום פלוני ובזמן פלוני, ויה"ר שיהי' בלא העלמות והסתרים ובהקדם". ביום חמישי בערב הגיעו השלוחים לניו יורק וראו שוב את הרבי. הם חשבו שייכנסו באותו ערב ליחידות, אולם הרב חדקוב מסר להם בשם הרבי, כי ילכו לנוח, ולמחרת יזכו ליחידות המיוחלת. וכך, ביום שישי, ערב שבת קודש פרשת שופטים, נכנסה הקבוצה ליחידות. היחידות היתה קצרה. הרבי ברכם ב"שלום עליכם", שאל כיצד היתה הנסיעה, ואמר שבוודאי ימסרו דו"ח מפורט בכתב על השליחות. בסיום היחידות חילק הרבי לכל השלוחים העתק מהמאמר שנאמר בתקופה שבה היו בשליחות וברכם, שלימוד המאמר יפעל את העניינים שהיו צריכים להיעשות בשמיעת המאמר מפה אל פה "כאילו הייתם כאן". לקראת ימי תשרי תשי"ז, שבועות ספורים מתום הביקור, כבר הגיעו לבית חיינו אורחים מאה"ק, שביאתם הוקלה רבות בזכות ביקור השלוחים. הרבי הזכיר זאת בהתוועדות ש"פ נצבים וילך אותה שנה. "הסדר בקדושה הוא שכל ענין עושה פירות, וכדאיתא בגמ', "מאי פירות מצוות". והתכלית בזה היא שיהיו פירות ופירי פירות עד סוף העולם. ועד"ז בנוגע לענין שליחות השלוחים שנסעו לארץ הקודש שמלבד עצם הענין, היו בזה גם רווחים צדדיים, "פירות", ואחד מהפירות הוא שפעלו וזרזו בביאת אורחים מארץ הקודש לכאן"... ראוי לציין את דברי הרבי בהתוועדות פורים תש"כ, בה הודיע על רצונו לשלוח "תלמידים שלוחים" לישיבות אה"ק, כשלפני כן הקדים, "לפני שנים אחדות שלחו עשרה שלוחים לארץ ישראל, בעיקר לבקר בכפר חב"ד, ולכתחילה סוכם שנסיעתם היא לשם ביקור, להביא לשם מה שקלטו כאן, ולחזור לכאן ולהביא מה שקיבלו שם. ובעזר השם ית', הנה כל אותם השלוחים הסתדרו בטוב רוחני כדבעי, וללא כל ספק תהי' זו טובתם גם בגשמיות, יום קודם או יום אח"כ" תשרי ה'תשע"ה

60 וחשבון דין

61 יומן השלוחים מעת שהותם בארה"ק, כפי שהוגש אל הרבי עם תום השליחות: יום ג' ט"ז מנ"א, לוד שעה 2:30 התועדנו עם התלמידים הצעירים בלוד, בהבנין הגדול שהאמצע הפרדס. נאספו יותר ממאתים תלמידים עם המלמדים בחדר האוכל, שם נאמו לפניהם בעברית שד"ב בוטמן, שד"ב שם טוב ואברהם קארף, אודות הזכות הגדול שזכו ללמוד בא' המוסדות שיסדם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הצענו להנהגת הישיבה שנחלק מתנות להתלמידים לזכרון, והם הציעו לחלק תניא'ס. אודות ההוצאות אמר ר' אברהם פאריז שהמחיר הוא לירה אחת בעד תניא, שהוא יתן החצי אם הישיבה תתן החצי השני, והסכימו לזה. בסוף ההתועדות עמד א' מהתלמידים ובשם כל התלמידים בקש למסור פ"ש לכ"ק אד"ש. לקחו צילומים מההתועדות. סיום ההתועדות בשעה 4:00. אחר סיום ההתועדות נצטלמנו ביחד עם תלמידי הישיבה בחצר. א' התלמידים אמר בשם כולם אשר רוצים הם לעשות הקלטה מאחת משיחותיו של כ"ק אד"ש במיוחד עבורם, כי לא שמעו מעולם את קולו הק' ורוצים לשמוע איך שהוא מדבר אליהם, כי המקום הגשמי אינו מפסיק. הבטחנו להם למסור לכ"ק אד"ש את דרישתם. ההתועדות ארכה כשתי שעות. דיברו: שד"ב בוטמאן, שד"ב שם טוב, אברהם קארף, ושלום איידעלמאן. המדריך ר' מרדכי לעווין הסביר להם מעט את תוכן הדיבורים. אחר תפלת מנחה נמשכה ההתועדות, אך התלמידים הצעירים הלכו, ונשארו רק התלמידים היותר גדולים. ההתועדות עזריאל זעליג סלונים, לשמאל השלוחים נראים הרבנים התמימים ר' ר' אברהם דריזין, ר' אברהם חנוך גליצנשטיין 62 תשרי ה'תשע"ה

62 נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה. דיברו: קארף, ראזענפעלד, ובוטמאן. חלק מהנוסעים לכפר חב"ד יצאו באמצע ההתועדות ונסעו לתל אביב להתועדות עם אנ"ש דשם, ושם הצטרפו אליהם אלו שנשארו בלוד ולא נסעו לכפר חב"ד. ההתועדות היתה בביהכנ"ס חב"ד ברחוב נחלת בנימין. זמן ההתועדות הוגבל לשעה שמינית, אבל השלוחים איחרו והגיעו בשעה חצי העשירית. הנאספים כשמונים איש, נמשכה כשתי שעות. בתחלה חזר שד"ב שם טוב משיחת כ"ק אד"ש ט"ז תמוז (קעמפ), וגם חזר המאמר ד"ה מזמור לדוד. יהודה קרינסקי חזר חלק משיחת ש"ק י"ד תמוז, ואח"כ דיבר פאגעלמאן אודות עבודה עם הזולת. בסוף החליטו לארגן צא"ח סניף ת"א ועל אתר בחרו בועד של ששה אנשים, וא' מהם ר' צבי מאלציק למזכיר. כן, היתה מסיבה של אגודת נשי ובנות חב"ד בתל אביב. הנואמים: דוד שוחאט ושרגא הרצוג. אח"ז חזרה ללוד. השמטות: בלוד היתה אסיפה בהשתתפות התלמידים הגדולים וכל ההנהלה. יוסף רוזנפלד נאם אודות שמירת הזמן בדיוק, כי כנראה חסר הדבר מעט, וגם להיות בטלים להנהלת הישיבה, כי אותם העמיד אד"ש לנהל את כל עניני הישיבה וצריך להיות משמעת חזקה ביותר. וגם שלא לחשוב אודות ענינים של תכלית. וכל תלמיד יכתוב פתקא שמקבל על עצמו ב' הענינים. הענין נתקבל אצלם בכי טוב. נחלט שההנהלה תרשום מתי כל תלמיד בא להלימוד ומתי נעדר (כנהוג בארצוה"ב) והרשימה תושלח בכל חודש לכ"ק אד"ש. יום ד' י"ז מנ"א, תשט"ז. לוד בבקר נחלקנו לקבוצות בכדי שנוכל לבקר שלשה מבתי ספר של הרשת אהלי יי"צ ליובאוויטש, ואעפ"י שהיה באמצע ימי החופש שלהם, מ"מ נתקבצו בכל אחד מהמקומות הנ"ל מספר מסוים של תלמידים. איידעלמאן, רימלער ופאזנער ביקרו הבי"ס שבכפר סבא, שם נאם פייוויל רימלער, בעברית, לפני ששים תלמידים ותלמידות אודות זכות הגדול שלומדים במוסדות של כ"ק אד"ש ונמצאים תחת השגחתו תמיד ואיך שדואג עבורם בגו"ר ומברכם בהצלחה בלימוד שיגדלו להיות ת"ח חסידים ויר"ש, ואחרי ששמעו בהקשבה מיוחדת כתבו מכתב מכ' לאד"ש וכולם חתמו עליו בשמחה רבה. אח"כ נשמעו קריאות של הילדים: למה לא בא הרבי? מתי יבוא הרבי? תגיד לרבי שיבוא, תגיד לרבי שיברך את הורינו ויברך את אחינו בצבא, והדומה, וממש מתגעגעים מאד לראות את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א. נשאר רושם עצום עליהם ועלינו. הרצוג ושוחט ביקרו את ביה"ס בזרנוגה. הרצוג נאם לפני שלשים וחמשה תלמידים. פוגלמאן ובוטמאן ביקרו בבי"ס ביפו (סחנא) ושם דבר בעברית שלו"ב בוטמאן לפני ארבעים תלמידים ות. הרבה תלמידים כבר חזרו הביתה כי הנ"ל באו במאוחר, ונשארו כארבעים. תחלה שרו את הניגון קובץ לחיזוק ההתקשרות 63

63 'דרכך'. יודעים הרבה אודות אד"ש. נראה אז מען ארבעט מיט זיי, וב"ה פועלים און מען טוט אויף [משקיעים עבודה ורואים תוצאות]. בוטמאן מסר פ"ש מאד"ש מה שפעל רושם עז... הסביר להם את הזכות שלומדים בבי"ס ששייך לכ"ק אד"ש ואיך שצריכים לייקר את הזכות ושזה צריך לבוא הנהגה היום יומית ביר"ש ובמדות טובות. נשאר רושם אדיר. בשעה החמישית התקיימה התוועדות בהישיבה אחי תמימים בתל אביב. לשם נסעו ראזענפעלד, קרינסקי... בתחילה התוועדו עם התלמידים הקטנים. הנואמים: רוזנפלד, קרינסקי... שלשת רבעי שעה. אח"כ התוועדו ביחוד עם התלמידים הצעירים מתימן שלומדים שם, היו שם שמונה תלמידים, הנואמים היו הנ"ל. נמשך יותר משעה. באמצע באו: איידעלמאן, רימלער ופוזנער, בדרך חזרתם מכפר סבא. דוד שוחט ושרגא הרצוג הוכרחו לנסוע באמצע ההתוועדות ללוד ושם הצטרף עמהם שד"ב בוטמאן והלכו לאסיפת נשים תימניות. היו שם כמאה נשים וכחמישים גברים, דוד שוחט אמר איזה מילים באידיש (כי היו שם גם איזה נשים אשכנזיות) ואחריו נאם שד"ב בוטמאן בעברית אודות ענין חינוך הכשר לבנים ובנות הצעירים ות. דוד לעסעלבוים (יליד צרפת, גר בכפר חב"ד) נאם בצרפתית אודות טהרת המשפחה ואודות אד"ש. גם ר' לייב ליפסקער נאם איזה מלים בעברית אודות טהרת המשפחה. נראה היה כי המסיבה השאירה על הנאספים ות רושם חזק. כשסיים פוגלמן ביקורו ביפו (סחנא) נסע יחד עם ר' לייב כהן לבקר בכפר תעוז, יישוב יהודים שבאו מאינדיא, שפעם קיבלו ספרים מהמל"ח. שם נאם פוגלמן באנגלית ור' לייב כהן בעברית, אודות שצריכים להתקשר יותר בליובאוויטש, ולשלוח את בניהם ובנותיהם למוסדות חב"ד. בשעה ששית בערב נתקיימה אסיפה עם הנהלת ישיבת תו"ת בלוד, המשתתפים: רש"ח קסלמן, ר"א דריזין, ר"נ טרבניק, ר"מ קפלן, ר"א וואלף ור"ח גליצנשטיין. מהשלוחים השתתפו שד"ב שם טוב ואברהם קארף. ההנהלה קראו את הנ"ל מפני כי רוצים למסור על ידם את מצב הישיבה לאד"ש וזה היה ג"כ סיבת האסיפה. האסיפה נמשכה כמה שעות. גליצנשטיין רשם הפרטי כל. בלילה נתקיימה אסיפה בכפר חב"ד, המשתתפים ות: ר"ד בראוומאן, ר"ז סודקביץ, והנשים: צביה בראוומאן, סימה סודקביץ, סטערע לוין, גנסיא שניאור, שרה רסקין. מהשלוחים: דוד שוחט ושרגא הרצוג. הפרטי כל רשם אברהם מייזליש. אח"כ חזרו ללוד. בביהמ"ד בלוד התוועדו הלילה שד"ב שם טוב, שלום איידלמן, ודוד שוחט עד שעה מאוחרת. השמטות: בכל אחד ואחד מהבתי ספר נוכחו גם המנהלים ואיזה מהמורים דשם, כדלהלן: ביה"ס ביפו (סחנא): המנהל ר' אורי בן שחר. המורים רי"ל כהן, ר' בנימין לוין וסגל. ביה"ס בזרנוגה: מהנהלת הרשת: ר' זוסיא וויליאמובסקי. המורים: ר' דוד לעסעלבוים ור' אברהם ליסון. ביה"ס בכפר סבא: היה אחד מהמורים, אבל מכיון שהשלוחים איחרו מעט הלכו. 64 תשרי ה'תשע"ה

64 יום ו' י"ט מנ"א, לוד בבקר נוסעים: פאגעלמאן, קרינסקי ובוטמאן יחד עם חנוך גליצנשטיין לתחנת השידור בתל אביב, כי הם אמרו כי רוצים לשדר איזה שידור משלוחי אד"ש בהפרוגרם של מלוה מלכה, שבכל מוצש"ק בשעה 9:30 עד 10:00. השידור היה בצורת ראיון. שמראיין היה שמואל אבידור (שמואל הכהן). קודם הראיון ואחריו שידרו ניגוני חב"ד שהוקלטו בכפר חב"ד בזמנים שונים (כמו ביט"כ). הראיון נמשך 18 וחצי דקות. גליצנשטיין ישתדל להשיג הסרט ולשלחו לניו יארק. בו ביום הכריזו ברדיו כי במוצש"ק ישדרו שלוחי כ"ק אד"ש אודות שליחותם. בשעה חצי השלישית נוסעים לירושלים עיה"ק ת"ו. מתאכסנים במלון 'ציון', לא רחוק ממרכז העיר. גם על ש"ק זה באו הרבה אורחים. בש"ק התפללנו בביהכנ"ס חב"ד במאה שערים. בין מנחה לקבלת שבת חזר אברהם קארף המאמר ד"ה כרע שכב כארי. בש"ק בבקר קודם תפלת שחרית בשעה 8 חזר שד"ב שם טוב המאמר ד"ה להבין למה ניתנה תורה, שבועות תשט"ז. אחרי התפלה, בשעה 11:30, התוועדות עד אחר שעה 4:00, שלאנשי ירושלים זהו מסירות נפש בפועל לאחר כ"כ את סעודתם, עד שמתחילה רצו לקדם זמן התפלה כדי שלא לאחר ח"ו את זמן אכילת סעודת שבת. קודם הש"ק אמר לנו הר"ז שי' סלונים שבכלל יי"ש אינם שותים, וגם שלא נתוועד יותר משעה 1:00 ולפועל היה כנ"ל, וגם הרבה שתו הרבה יי"ש ואמרו כולם שזהו ענין של גילוי אלקות היותר גדול וזה יכנס בההיסטוריא של ירושלים. נכחו יותר ממאתים איש שעמדו צפופים על הספסלים והשולחנות שהיו בביהכנ"ס, עד שגם חוט של מחט לא היה יכול ליכנס ביניהם. כמובן שהיו לא רק מאנ"ש אלא גם מנטורי קרתא וחסידים שונים זקנים ונערים וכו'. תחלה דיבר הרב ססונקין אודות זה שחסידים אומרים שהרבי הוא משיח שזהו גמרא מפורשת שכל א' מהתל' אמר על רבו שהוא משיח ודבי מנחם אמרו שמנחם השלוחים עם ה'חדר' בכפר חב"ד. מספר הר' שד"ב לוין: הרבה איני זוכר מאז, הייתי אז רק ילד בן שבע וחצי, אך עדיין חי בזכרוני מראה השבת, בה כולם התוועדו במשך כל היום, כשהנושא היחיד התהלים של הוא הרבי. השבת השפיעה גם עלינו הילדים הצעירים, ובזכותה התחלנו לומר את פרק הרבי כל יום. למחרת הצטלמנו כולנו עם השלוחים. קובץ לחיזוק ההתקשרות 65

65 שמו. ודיבר בענין שבעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי שהיינו שהזקנים מתביישים מהשלוחים שהם דוקא הממלאים את הענין של יפוצו כו', אבל גם אנחנו צריכים לקבל את השליחות, היינו שגם אנו צריכים לעבוד בזה וזה דוקא יהיה הכנה קרובה לביאת משיח צדקנו. ובזה יובן מה שאין אמעריקה נותנת נשק משום שאין צריך להיות הגאולה שלנו ע"י הענין של חסידות ואז לא נצרך לכל הענינים של כלי זיין. אחריו דיברו: א. קארף שד"ב שם טוב, שד"ב בוטמאן, י. ראזענפעלד, ש. פאגעלמאן י. קרינסקי, ש. קירש, ותוכן הדיבורים היו אודות כ"ק אד"ש, חסידות, אהבת ישראל, וכ"ז משיחות שונות. דוד חנזין: אודות שצריך להיות הביטול לכ"ק אד"ש וכמו שניכר בהשלוחים ביטולם לכ"ק אד"ש, וכן ידידותם זע"ז. יוסף ראזענפעלד: היום הוא יאצ"ט של אביו של כ"ק אד"ש, ואמר דבר בשמו מה שסיפר פעם כ"ק אד"ש בענין נעילת פאנטאפעל לאבל בש"ק, לא מפני אבילות וכמו"כ בענין שמחת ש"ק שבחודש מנ"א. אחריו חזר שד"ב בוטמאן משיחת כ"ק אד"ש דש"ק פ' בלק י"ד תמוז (קול דודי). אברהם קארף הסביר איך שהשליחות הוא מצד כל יכול, כדי שיוכל להיות הענין של שלוחו של אדם כמותו. שמואל פאגעלמאן דיבר אודות החילוק בין נח אברהם ומשה רבינו. משיחת אד"ש. ראזענפעלד דיבר באריכות אודות דרך ליובאוויטש בענין אהבת ישראל, ופעל רושם חזק, ודבר בעתו מה טוב כי בשעת מעשה נכנסו כמה מנטורי קרתא וכיו"ב. שד"ב שם טוב דיבר אודות שיחת כ"ק אד"ש במעלת הרבי שאינו כמו כל גדול מישראל שיש לו ענין מיוחד, אבל הרבי הנה מאבעיות דאביי ורבא עד תמיכת כספים ה"ז ענינו, והכל מהעצמות שלו. דיבר אודות זה באריכות. קרינסקי: משיחות כ"ק אד"ש. אברהם קארף: אצל החסידים אין צ"ל מהיכי תיתי אלא צ"ל יגיעה דוקא, וכמו שאמר כ"ק אד"ש אודות שליחותינו. והעיקר להביא את הדברים לידי פועל. שד"ב בוטמאן דיבר עוד כמה ענינים, וכן חזר את שיחת כ"ק אד"ש מש"ק מברכין מנ"א אודות הענין של 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'. יוסף ראדענפעלד: משיחת כ"ק אד"ש אודות השלשת ענינים שהיו בזכות משה אהרן ומרים, ואח"כ חזרו כולם בזכותו של משה, ובהנוגע לנו וכו'. קירש: עניני חסידות. בסוף ההתועדות באו ג' תלמידים הלומדים בא' מהבתי ספר שלנו שהלכו רגלי כשעה ומחצה. שד"ב בוטמאן התועד עמהם בעברית בחדר שני של ביהכנ"ס כשעה ומחצה ונתאספו שמה עוד כשני מנינים. אחר תפלת המנחה לקחם להמלון 'ארץ ישראל' (ששם סעדנו סעודת ש"ק) ואחר הסעודה התועד עמהם עוה"פ כשעה לערך. תוכן הדיבורים היו אודות התקשרות לאד"ש ע"י הנהגה של תומ"צ ביר"ש ובמדות טובות. עם איזה נערים דיבר שילכו ללמוד במוסדות של ליובאוויטש. נשאר רושם חזק על התל'. ההתועדות השאירה רושם בלתי משוער על הנוכחים. מען האט ממש אויפגעלעבט, ובפרט אנ"ש. אחר 66 תשרי ה'תשע"ה

66 ההתועדות הלכו כמה אנשים עמנו למלון אר"י. מהם ששאלו ומהם שרצו לשמוע ממנו עוד איזה דברים ושיחות כ"ק אד"ש. בסעודה השלישית חזר יהודה קרינסקי בביהכנ"ס הנ"ל המאמר ד"ה אנכי ה"א, אחריו דיבר פייוול רימלער אודות הענין של אהבת ישראל, מה שהשאיר רושם גדול. שד"ב שם טוב חזר בביהכ"נ החבד"י בשכונת מזכרת משה את המאמר ד"ה מזמור לדוד (גן ישראל). אנשי ביהכנ"ס הרבו לבקש לבוא אצלם להתועד, ואף שקשה היה לנו מפני ריבוי העבודה מ"מ הסכמנו. התדברנו להתועד ביום ג' ערב כדי שיהיה זמן להכריז שיהיה התועדות ויהיה מספר יותר גדול של מתועדים. במוצש"ק שמענו את השידור שלנו ברדיו. השאלות של המראיין היו אודות כ"א מאתנו בעצמו, אודות מטרת השליחות והביקורים וכו'. השידור עשה פרסום ורושם גדול. יום א' כ"א מנ"א. ירושלים עיה"ק ת"ו כפי ההוראה שקבלנו, למדנו כל היום בישיבת תו"א, ושם יותר על ששים תלמידים כ"י. וגם מחר אי"ה נלך ללמוד שמה. בשעה 8 בערב בקרנו יחד עם הרב סלונים והרב ששונקין שיחיו את הגערער. רצינו לבקר תחילה את הבעלזער, אבל א"א לבקרו עד יום ג' והגערער יעזוב את ירושלים ביום ב' ולכן ביקרנוהו תחלה. שהינו אצלו כעשר דקות. לבוש משי, כובע סאמעט, אנפילאות שחורות. עמד כל הזמן, יצא לרגע וצוה לא' מהמשרתים שיביא יין ומיני מזונות. חתך בעצמו את המזונות וכן מזג את היין. מסרנו לו פ"ש. שאל אם זהו הפעם הראשונה שמבקרים אנו באה"ק ת"ו, וכשהשבנו כן אמר: אבל לא הפעם האחרון. שאל מפני מה אין כ"ק אד"ש מבקר באה"ק ת"ו, ענינו שעפ"י פשוט הוא מפני ריבוי העבודה שא"א לו לעזוב אף לרגע. בתוך הדברים אמרנו לו שעוד לא התפללנו תפלת ערבית, ואמר א טעימה מועטת מאכט ניט אויס, ואמרנו לו הטעם משום דרבים מידכר אהדדי. א' מאתנו הזכיר ששמע בשם חסיד א' ששתיית משקה קודם התפלה פועלת אז מען זאל דאוונען געשמאקער. ואמר הגערער שהוא שמע איפכא, ששותים משקה אחר התפלה מטעם דידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, דכשרואה אחר התפלה שעדיין שור הוא, עוסק הוא באבוס (משקה). ואמרנו שזהו בודאי, אלא אפילו קודם התפלה יש ג"כ מעלה. היה עוד חילופי דיבורים, וניכר היה שמונע הוא מלדבר. ספרנו לו שתוכן שליחותנו הוא להפיץ המעיינות חוצה. ואמר: דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין. בעת הפרידה אמר: איר זאלט מצליח זיין אין אייער שליחות, וביקש למסור פ"ש לכ"ק אד"ש. א' מהשלוחים שעמד אצלו אמר ששמע ממנו שאומר בלחש, שה' יתן קובץ לחיזוק ההתקשרות 67

67 מ'זאל קאנען זאגען דעם רבי'ן אליין ברוכים הבאים. משם הלכנו לבקר את הישיבה שלו "שפת אמת", שם התפללנו תפלת ערבית. אחדים בקשונהו שנאמר איזה דברי חסידות, מתחלה סרבנו מפני דרכי שלום, אך כשהפצירו לבקש אמרנו שאם המשגיח הרב וועקסלער יתן רשות ננאום דבר מה, וכשנתן רשות נאם שד"ב שם טוב אודות לימוד חסידות בכלל והפצת המעיינות חוצה, ולימוד חסידות חב"ד שנתגלה אח"כ בפרט. אח"כ בקרנו את "ישיבת המתמידים" עפ"י בקשת המנהל ר' אברהם קליין לומדיםשם מאתים תלמידים כ"י, בגיל 6 18, לומדים שם בערב איזה שעות, נוסף ע"ז שלומדים כל היום בישיבות שונות (עכשיו בזמן החופש לומדים שם כל היום כולו). הראו לנו רשימת תלמידים שקבלו על עצמם לשנן בע"פ סכום מסוים של דפי גמרא. יש אחדים שקיבלו לחזור מג' ועד ה' מאות דפים, והשאר פחות מזה. ועבור זה מקבלים מתנות מהישיבה. המשגיח דשם ר' אורי ראזענבערג נאם בפני התלמידים והרבה להפליא את פעולת ליובאוויטש, והזכות שיש להם לישיבת המתמידים ששלוחי כ"ק אד"ש באו לבקרם ולנאום בפניהם. והציג את אברהם קארף. המשגיח הוא אחד מועד הראשי של הנטורי קרתא. אברהם קארף דיבר מהשיחה של כ"ק אד"ש ל"ג בעומר תשי"ג אודות ר' עקיבא שראה איך שמים ע"י שירדו הרבה זמן עשו חור באבן, שזהו הוראה שאפילו אם לומדים לאט לאט מ"מ במשך הזמן יכולים להיות למדן גדול, והתלמידים היותר גדולים עליהם לדעת כי כוונתם בלימוד התורה צ"ל מצד אהבת התורה דהיינו שיהיה תורת חיים, אף שתורה אינה מקבלת טומאה, אבל מ"מ מצד לומד התורה יכול להיות ענין היפך הטהרה ג"כ שלא יהיה ח"ו תורת חיים, וע"ז צריך להיות לימוד פנימיות התורה שאז הוא תורה תמימה גוף ונפש, שהנשמה מחיה גם את הגוף, כמו"כ חסידות מחיה גם את הנגלה שיהיה בהצלחה מופלגה. דיבורו השאיר רושם. בלילה נתקיימה אסיפה עם צא"ח סניף ירות"ו. האסיפה נקראה עפ"י בקשתם ומסרו דו"ח מפעולותיהם. המזכיר של צא"ח בירות"ו שמעון שי' יעקובוביץ רשם את הפ"כ. נמשכה עד שעה 2 לילה. שלמה קירש התועד עם תלמידי תו"א. רושם חזק. השמטות: שמענו, כי אחר שיצאנו מהגערער אמר לאחדים מתלמידיו בזה"ל: איר זייט חסידים? קאטשאנעס זייט איר. דאס איז חסידים! יום ה' כ"ה מנ"א. ירות"ו בשעה 7:45 בבקר הלכו: שד"ב בוטמאן, שמואל פאגעלמאן, שלום איידעלמאן, זוסיא פאזנער, אברהם קארף, שד"ב שם טוב ודוד שוחט לתחנת השידור 'קול ציון לגולה', לעשות הקלטה ע"מ לשדר באמעריקה הדרומית והצפונית באסיא ועוד ארצות. כמו השידור הראשון היה גם זה בצורת ראיון. המראיין היה גראס צימערמאן (עתונאי). נתארך 16 דקות, באידיש, וכל אחד ענה על איזה שאלות. בין השאר חזרנו שיחת כ"ק אד"ש משבועות ש"ז בהנוגע לנסיעת השלוחים ולכפר 68 תשרי ה'תשע"ה

68 חב"ד, שקבלנוה ע"י חנוך גליצנשטיין, אח"כ שרנו את הניגון 'אני מאמין'. הקלטנו עוד איזה ניגונים שישדרו אותם בהזמנות. כן שידרו גם חמש דקות באנגלית. התיידדנו שמה עם מר ראכמאן שפעל עבורנו בהשידור, וגם הוא עתונאי בהפארוועטס. הבטחנו לשלוח לו תניא, וכן עוד לשנים שעובדים שם. א' הוא שעדלעצקי, ג"כ עתונאי וסופר. אמרו לו שהפראגראם נשמע בכל העולם וגם ברוסיא ומשום זה כוונו לדבר ולהזכיר שם כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה. ואמרו לו שכמה מהיהודים מוסרים זל"ז ממה שמדברים ולא מופרך הדבר שישמעו מי מאנ"ש דשם. אמרו שבכמה מקומות ישמיעו זה שני פעמים. ות"ל שהנאום היה בטוב. ובודאי יתקבלו המזכירות את הקליטה. בתחילת הצהרים נסעו פאגעלמאן, קרינסקי, ראזענפעלד ורימלער לבקר הקאנסול האמריקאי, לבקשם שיקילו בהוויזא לאלו שרוצים לנסוע לכ"ק אד"ש. גם ר' פנחס אלטהויז נסע עמהם, בכדי להזכיר להקאנסל, שידע מי הוא, שישתדל עבורו אפי' לאחר נסיעתינו משם. כשהתחילו לספר אודות חב"ד וכו' אמר שיודע כבר מזה. כי אתמול קרא מאמר בעתון אנגלי שבועי הנק' "היר אנד נאו" אודות חב"ד ואודות השלוחים. רק ביקש, שיתנו לו רשימה משמות אלו שרוצים לנסוע, והבטיח שיקיל וימהר קבלת הוויזאס עבורם. בשעה 5:00 נסעו קארף, שוחט ובוטמאן לבני ברק לבית ר' יעקב לאנדא, ובשעה 6:45 באו עמו לראשון לציון עבור חנוכת הבית של ישיבת אחי תמימים דשם. שם היו כבר קרינסקי, רימלער, וראזענפעלד, ויותר ממאתיים נאספים. ואז התחילו הנאומים. היו"ר היה מר יוסף שמאטקין, והציג תחלה שד"ב בוטמאן שנאם בעיברית. מיד אח"כ נתקבל מברק מכ"ק אד"ש וקראו שד"ב בוטמאן, וז"ל: "לחנוכת בית אחי תמימים ראשון לציון, יהי רצון שיהי' להצלחה מופלגה להגדיל ולהאדיר תורה תמימה הנגלית והפנימית משיבת נפש האלקית והבהמית, ואהבת בשני יצריך, להקים תלמידים מפיצי מעינות דברי אלקים חיים ועבודתו בלבב שלם, ובחוגים ההולכים ומתרחבים עדי תמלא הארץ דעה את ה' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו". אח"כ נאמו נאומים בסדר הזה: ראש העיר ראשון לציון, הרב זיסלין, הרב הלוי מראשון לציון, הרב שניאור גארעליק, הרב יעקב לאנדא, יוסף ראזענפעלד, ר' מנחם מאלאוו, ר' יעקב פעלעס, הרב אונטערמאן (שבא בחצי שעה התשיעית, והיה זה למס"נ מצדו, כי במשך היום היה בעיר אחת וכשחזר לביתו בת"א נסע מיד לכאן) ודוד שוחט. הפ"כ מכל הנאומים נרשם ע"י ר"ח גליצנשטיין ויושלח לכ"ק אד"ש. אחר החגיגה נשארו אחדים מהשלוחים להתועד עפ"י בקשת רח"ש ברוק. חלקנו תניא'ס לתלמידי הישיבה ודברנו דברים אחדים אודות שמירת שיעורי חת"ת והעיקר שהלימוד יביא את הבפועל ממש בהנהגה היום יומית, וגם הלימוד צ"ל באופן כזה שיחבר לימוד הנגלה עם דא"ח, שהדא"ח יתן חיות בנגלה. רח"ש הסביר להם את הענין בטוב טעם, וגם התועד. קובץ לחיזוק ההתקשרות 69

71 דיברנו עם הנ"ל אודות נסיעתו לאד"ש וענה שדבר זה קשה עליו במאד. ובחליפות הדברים אמר שיש מאמר כאן, "הילדים דוחפים את הזקנים". ומהזקנים לא יעשה כ"ק אד"ש כלום, הצעירים שהם אנשי חיל, עמם יכול אד"ש לפעול מה... גמר ההתועדות עם אור היום. שד"ב שם טוב שנשאר בירושת"ו נאם לפני כמאה ילדים (שנאספו ע"י נפתלי ראט, בגיל עד י"ג שנה, הילדים הם אלו שלומדים בישיבות שונות שאספם מכמה מקומות וגם הרבה חפשים) בבהיכנ"ס במזכרת, אודות ג' שיעורי חת"ת. שהו שם כשעה וחצי. ר"נ ראט הנ"ל יעשה רשימה מאלו שקיבלו עליהם הענין וישלחם לכ"ק אד"ש. פאזנער איידלעמאן והרצוג נסעו לחיפה ושם התועדו בהישיבה בנוכחות כשישים איש. השמטות: קודם ראשון לציון בקרנו בבני ברק... נסענו לר"י שי' לנדא, שהינו שם כרבע שעה ונסענו עם הר"י לנדא לחגיגת חנוכת הבית לראשל"צ. עש"קכ"ומנ"אתשט"ז, ירושליםת"ו שלום איידעלמאן ושרגא הרצוג הלכו בבוקר בשעת 8:40 לתחנת השידור 'קול ציון לגולה', להקליט נאום גם בצרפתית, ובהיות ששלום איידעלמאן אינו מדבר צרפתית, הלך הבחור התל' אלי' זילבערשטראם עמהם ודיבר במקום איידעלמאן, בהכנה מתאימה מראש, כמובן. בבקר טלפן מר משה פרוש יחי' סגן ראש העיר להרב סלונים שרוצה שנבקרו, וכשאמר הרב סלונים שהזמן שלנו מוגבל הוא עד למאד ולא יהיה באפשרותנו לבקרו אמר שא"כ יבוא הוא אל המלון שלנו. זמן ביאתו הוגבל לשעה 11:30. בא בדיוק, וישב כשעה. סיפר אודות פעולותיו בשדה החינוך, ואיך שמקרב הנוער, וחסרונות של הנטורי קרתא. דיברנו עמו שיתחיל ללמוד דא"ח בעצמו וגם ישפיע על אחרים בזה. השלוחים רוזנפלד, איידלמן, שם טוב, בוטמן, שוחט, קארף; רא"ח גליצנשטיין הת' 72 תשרי ה'תשע"ה

72 הדיבורים פעלו עליו רושם עז עד למאד, ונתרגש קצת ופנה להרב סלונים ואמר: דאס וואס איר האט יארן ניט געקענט פועל'ן האבן זיי שוין גע'פועל'ט אין א פאר מינוט. בשעה 12:30 היה לנו להתראות עם הרב פראנק, אבל דחינו את הראיון לשבוע הבא יום ב', כי עדיין לא ראינו את מכתבי כ"ק אד"ש אודות ענין האניות. נסענו לבקר את הרב וויידענפעלד מטשיבין. גם הרב סלונים נוכח. קיבל אותנו בסבר פנים יפות, שהינו אצלו כעשרים דקות. בנוגע לענין האניות הבטיח לעשות בזה ככל יכולתו, והתדברנו עמו שהרב סלונים יעמוד עמו בקשר בנדון זה. בשעת הפרידה ביקש למסור פ"ש לכ"ק אד"ש להזכיר שמו דובער בן רחל. 2:30 עזבנו את ירושת"ו בדרך לכפר חב"ד, כי עלינו לשהות שם עד יום ד' הבע"ל, יום שבו עלינו לחזור בשעטו"מ חזרה לכ"ק אד"ש משלחנו. ש"ק פ' ראה תשט"ז, כפר חב"ד בין מנחה לקבלת שבת חזר שלום עדעלמאן המאמר ד"ה להבין ענין מ"ת לנשמות תשט"ז. בלילה אחר הסעודה התועד שמואל פאגעלמאן בהמסעדה, והיו שם כמה נאספים מתושבי הכפר. למחר בבקר, אחר אמירת תהלים וקודם תפלת שחרית, למד שד"ב שם טוב דא"ח, המאמר ד"ה ויספו ענווים בה' שמחה, תש"י, בביהכנ"ס לפני כמה נאספים. אחר התפלה התחילה ההתועדות בהביהמ"ד. בתחלה קרא שלום עדעלמאן הקטע משיחת כ"ק אד"ש מכ' מנ"א שקבלנו בדואר. אח"כ חזר שד"ב בוטמאן חלק משיחת ש"ק י"ד תמוז, בנוגע לכפר חב"ד. אח"כ חזר יוסף ראזענפעלד משיחות כ"ק אד"ש. אחריו דיבר אברהם קארף שכל הענינים שהחליטו במשך ביקורינו, בנוגע לכתיבת כל הענינים לכ"ק אד"ש, ואודות קביעות עתים ללימוד נגלה ודא"ח, ואודות אהבת ישראל, צריכים להשתדל שיבוא בפועל ממש. ואח"כ דיבר שלמה קירש. באמצע ההתועדות הלכו אחדים להתועד ולדבר במקומות שונים בהכפר. פאגעלמאן דיבר לפני עשרים ילדים בגיל 8 5. רימלער התועד בהישיבה של הכפר עם קבוצת תלמידים מישיבת תורת אמת. קרינסקי ובוטמאן התועדו עם התלמידים מתימן, ולשם באו גם מתושבי הכפר עולי מאראק. הרצוג ושוחט דברו לפני הנשי ובנות חב"ד. פאזנער דיבר לפני קבוצת ילדים שנתקבצו בבית א' בהכפר. ראזענפעלד ושמטוב התועדו עם תלמידי ישיבת לוד, שבאו להכפר על ש"ק. בוטמאן דיבר לפני כשבעים ילדים בהקייטנה, ואח"כ הלך להתועד עם תלמידי הבית ספר למלאכה. יוסף חזר השלישית בסעודה ראשית ד"ה המאמר ראזענפעלד עריסותיכם, תשט"ז. במוצש"ק התועד שלמה קירש בהביהכנ"ס עד שעה מאוחרת. קובץ לחיזוק ההתקשרות 73

73 יום א' כ"ח מנ"א, כפר חב"ד בשעה 2:00 אחרי הצהרים בא לבקרנו הד"ר הילמאן (אביו של ראובן הילמאן ששהה זמן בארצוה"ב והיה אצל אד"ש). שד"ב שם טוב שוחח עמו כשעה ומחצה אודות ענינים שונים. הזכיר שרוצה לפתוח בית מרקחת בכפר. שד"ב שם טוב שאלו אם אפשר להשתמש בהיכרות שיש לו לסייע למי שהוא להשיג היתר יציאה, וענה שיעזור בזה ככל יכולתו. בשעה 4:30 כינוס תלמידי את"ה, דהיינו: תלמידי לוד, תל אביב, חיפה, ירות"ו, ראשון לציון, והרשת אהלי יי"צ, כן היו גם נערות שלומדות בהרשת, וגם הרבה מאנ"ש, חוץ מתושבי כפר חב"ד. היו יותר מאלף איש. ערכו רם קול. וגם היה צלם שצלם את הכל. הסדר: בתחלה קרא חנוך גליצנשטיין את המברק מכ"ק אד"ש, כשכל הנאספים עומדים. נוסח המברק הוא: איגוד תלמידי הישיבות. ברכתי להכינוס להצלחה בגילוי הכחות של הנוער החרדי בכלל ותלמידי הישיבות ביחוד להגדיל תורה תמימה ביר"ש טהורה ולהאדירה ולהפיץ מעיינותי' ולעבוד במרץ הדרוש להרמת קרן ישראל סבא ע"י החדרת היהדות בכל חוגי בנ"י ובעיקר ע"י כיבוש כל הנוער לתורת חיים ומצוותי'. לאלתר לתשובה לתורה ומצוות. לאלתר לגאולה מגלות הגופני והנפשי לחירות אמיתית. אחר המברק מוסר רח"ג את נהול הכינוס לר"נ רבינוביץ. סדר הנואמים הוא: ר"נ רבינוביץ. שד"ב בוטמאן. הרב ססונקין. הרב קרסיק. הרב שפירא. גליצנשטיין קורא את מברקי הברכה. הרב גרליק. הרב חנזין. מר לייבוב. מר פסח מן. הב' הלפרן. הב' סג"ל. מר וויליאמובסקי. א. קארף. גליצנשטיין קורא את החלטות הכינוס. את כל הכינוס הקליטו על סרט ושלחוהו למסור אותו לכ"ק אד"ש. בערב אחרי הכינוס אסיפה עם צא"ח סניף ירושת"ו עם שד"ב ש"ט, נרשם פ"כ ויושלח לכ"ק אד"ש. אח"כ אסיפה עם ועד הבית ספר לבנות בהשתתפות שד"ב שם טוב ואברהם קארף. יום ב ער"ח אלול. כפר חב"ד קארף, קרינסקי, ראזענפעלד, רימלער והרצוג נסעו לירושת"ו ביחד עם הרב סלונים לבקר את הרב פראנק. קבלם בסבר פנים יפות. אחרי חילופי דברים שונים הזכירו הרב סלונים שבענין האניות בטח ישתדל כפי יכולתו לאיסור, כי דעתו תופסת מקום חשוב בעניני הוראה, וכ"ק אד"ש משתדל הרבה בזה. והשיב שכמדומה שאסור, אבל מ"מ צריכים עוד לשמוע אודות הטעכניק שבזה. אמרנו לו אודות מכתבי אד"ש, שיש לו ידיעה גדולה בזה, ואודות כמה פרטי הטעכניקע שבודאי אסורים המה (את המכתבים השגנו אצל הרב זוין). כששמע זה אמר שרוצה בעצמו לראות אותם, והבטיח הרב סלונים להמציא אותם לו. אודות כ"ק אד"ש אמר לנו הרב פראנק שבפ' השבוע איתא אודות מלך, שעי"ז שכל ימי חייו הוא עוסק בתורה, אז במילא 74 תשרי ה'תשע"ה

74 אין צריך להיות הענין של רום לבבו מאחיו, כי מתבטלים כולם בפניו בדרך ממילא. ביקש למסור פ"ש לאד"ש. אח"כ הלכו: קארף, קרינסקי והרצוג לישיבת תו"א לדבר עם ר"מ גורארי' אודות מצב הישיבה. השעה היתה כבר אחרי שש, ועוד עלינו לנסוע לתל אביב למסיבת פרידה בשעה השמינית. ומשו"ז דיבר ר"מ גורארי' בקיצור נמרץ... שוחט, רימלער וקירש נשארו בירושת"ו למסיבת פרידה שנערכה בביהכ"נ זכרון משה. גם בוטמאן נשאר שם לנאום לפני מסיבה של נשי ובנות חב"ד דירושת"ו. שאר השלוחים נסעו לתל אביב, אף שהגיעו שם באיחור מעט (בשעה 9:00) מ"מ כל הנאספים כג' מאות איש לערך עדיין היו שם. אגב, קיום מסיבת פרידה והצלחתה הודות הוא לר' משה יאראסלאווסקי שי'. יוסף ראזענפעלד אמר פלפול בענין שליחות. שד"ב שם טוב: אודות פעולותינו וביקורנו באה"ק ת"ו. יהודה קרינסקי: ענין בחסידות, עבודת חודש אלול. הרב זעליג דיסקין: אודות השליחות, והזכיר מהמובא בגמרא שמשיח מנחם שמו. אחר ארוחת ערב בבית הר"מ יאראסלאווסקי נסעו חזרה לכפר חב"ד. במשך היום ביקרו איידעלמאן ופאזנער את החקלאים בכפר ודיברו עמהם אודות מצבם הכלכלי. שד"ב שם טוב התועד עם תלמידי בתי ספר למלאכה בכפר כשעה ומחצה, גם שני המורים של הבי"ס (אינם מאנ"ש) נוכחו, דיבר אודות הנהגת אד"ש כמו בענין היחידות, כו', ועשה עליהם רושם גדול, ובפרט על אחד מהמורים. אח"כ חלקו ספר תניא לכאו"א מאלו שכבר יודעים איזה פרקים תניא בע"פ (זה היה ע"פ פקודת ההנהלה לתת רק לאלו שכבר יודעים כמה פרקים בע"פ), אחדים ידעו ט"ו או י"ג פרקים, אבל כמעט כל אחד יודע איזה פרקים, ולאלו שעדיין אין יודעים כלום בע"פ, מסרו את התניא'ס ליד המלמדים, וכשיחזרו בע"פ אז יתנו להם. אח"כ ביקר ש"ט בבי"ס בכפר ודיבר לפני כל התלמידים, וחלק לכאו"א מה"שיחות לנוער" שזה לא כבר תורגמו ללה"ק מהשמועסין... בשעה 8:30 מסיבת פרידה בביהכנ"ס הגדול זכרון משה, כמאתים וחמשים איש. הרב זקס המרא דאתרא פתח וקידם בברכה את השלוחים, ואמר שלתושבי אה"ק ת"ו הוא זכות גדול, כי שלוחו של אדם כמותו, וכאן יש י"ב פעמים שלוחו כו', וביקש למסור פ"ש לאד"ש מאה"ק ת"ו ומירושת"ו. אחריו נאם הרב זוין אודות כ"ק אד"ש ודברי תורה בנגלה. דוד שוחט הגיד פלפול בענין מצוה הבאה העבירה, ועשה דוחה ל"ת. פייויל רימלער מסר פ"ש מכ"ק אד"ש, ודיבר אודות פעולותיו, ומדרך חב"ד באופן של קירוב. שלמה קירש דיבר דברי חסידות. המסיבה נסתיימה בשעה 11:00 ברושם טוב. קובץ לחיזוק ההתקשרות 75

75 שד"ב בוטמאן נאם לפני נשי ובנות חב"ד בירושת"ו. נכחו יותר על ארבעים נשים ובנות, תוכן הדיבור אודות חינוך, השגחה פרטית, ודרך חב"ד. אח"כ נאמה מנוחה לאזאראוו, קראה שיחה מכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ומסרה מעט אודות פעולת הסניף בירושת"ו. המסיבה השאירה רושם חזק על הנוכחות. בקשו למסור פ"ש לכ"ק אד"ש. השמטות: שמואל פאגעלמאן ביקר אצל הקונסול האמריקאי לברר את המצב בנתינת הוויזות לאלו שרוצים לנסוע לכ"ק אד"ש, וענו לו שג' אין להם עדיין הניירות הדרושות, והם קעסעלמאן, דריזין וכהן (רפאל). במסיבת הפרידה בתל אביב: הראשון שדיבר הוא הרב א"י דיסקין. דיבר כשעה אודות מס"נ של ליובאוויטש ברוסיא ובאמעריקה, ואודות כ"ק אד"ש. אדר"ח אלול, תשט"ז, כפר חב"ד נסענו לתל אביב ושם נחלקנו לשני קבוצות: קארף, קרינסקי, עדעלמאן לבקר הקונסול האמריקאי לסדר אודות אלו שהזכיר הקאנסול אתמול שאין להם כל ניירותם. וגם לבקר אנשים פרטים. והשאר לפגוש את הפעילים, ואח"כ לנסוע לחיפה לבקר מר שז"ר שנמצא בנאות דשא. אחר הביקור אצל הקונסול, נסעו ג' הנ"ל לבית הרב קאראסיק לסדר הביקורים להאנשים פרטים. בתחלה ביקרו יחד עם הרב קאראסיק, את הרב ישראל משה ברש, וישבו אצלו כחצי שעה. ביקש למסור פ"ש לכ"ק אד"ש, ואמר שיכתוב לו בעצמו בקרוב. אח"כ הלכו לבקר ר' ברוך אלי' שניאורסאהן. אצלו ישבו כעשרים מינוט, בני ביתו לא היו שם. גם הוא ביקש למסור פ"ש לכ"ק אד"ש, והלך בעצמו להראות לנו בית גיסו מר פריבט, שדר ג"כ בבית זו אבל בדירה אחרת, ואצלם ישבו כחצי שעה. הזכירו שבנם שנמצא באמעריקא היה אצל כ"ק אד"ש איזה שבועות מלפנים. בקשו למסור פ"ש לכ"ק אד"ש. אח"כ ביקרו את מר אריה הלוי הורוויץ, וישבו אצלו שעה וחצי. בביתו התפללו תפלת מנחה. התחיל בעצמו לדבר אודות החבילות ששולח לכ"ק אד"ש, וגם הראה להם חבילה שכמעט מוכן לשלחה, ואמרו לו שבטח ימשיך בשילוח החבילות, כי טוב מאד הדבר ויש מזה תועלת. הרבה לשאול אודות כוונת השליחות, וכשאמרו לו שיש עוד ענינים שאין רשאים לספר, פסק... אח"כ הלכו ג' הנ"ל לבית הרב זיסלין כי הפציר מאד שנבוא אצלו, וסידרנו שאחר הביקורים בת"א ילכו ג' הנ"ל לביתו ושם יחכו כל אלו שנסעו לחיפה. לאחר ישיבה כחצי שעה נכנסו השאר בדרך חזרתם מחיפה. וישבנו שם עד שעה העשירית. בעת הפרידה ביקש להזכירו לכ"ק אד"ש, כי שניהם עשו ועושים הרבה לטובת הישיבה, בין בגוף בין בממון, ובזמן האחרון נדבו סכומים גדולים להישיבה, מחה"פ העבר עד היום נדבו אלף לירה. נסענו חזרה לכפר חב"ד, ושם היה הבר מצוה אצל בנו של ר' ישראל קוק, ישבנו שם מעט ואח"כ הלכו כל הנאספים להחצר הסמוך לביהכ"נ והתועדו עד אור היום. בעת הפגישה עם הפעילים שסידר שד"ב ליפשיץ, הרציאו לפנינו פרטים 76 תשרי ה'תשע"ה

76 מעבודתם בהמעברות, והת"ת שמסדרים שם, וכן אודות הילדים ששולחים לישיבות. אח"כ נסעו יחד עם ר' פנחס אלטהויז לחיפה לבקר את מר שז"ר, והגיעו לשם בשעה 4:30. ר' פנחס טלפן לשז"ר ואמר לבוא בשעה 6:00. בינתיים ביקרו הישיבה שלנו דשם והתפללו שם תפלת מנחה. הגיעו לשז"ר בשעה המדוברת. והוא נמצא שם בבית הבראה קופת חולים. (במטבח יש משגיח מגודל זקן). שאלנו עליו והראו לנו איפה נמצא מרחוק. ראינו אותו מיושב על המרפסת ומשוחח עם עוד א'. כשראנו, הלך לחדרו לבש כובע ויצא לקראתינו. נכנסו לחדר האורחים (חדר כללי של הבית הבראה לקבל אורחים). גם זה שהיה עמו היה נוכח, שמו קליבאנאף, שהיה חבר הכנסת לשעבר, קבלנו בסבר פנים יפות ושוחחנו כשעה. שאלונו איזה שאלות בלתי נעימות לנו, והם: איזה רושם עשתה עלינו אה"ק ת"ו, השבנו שביקרנו בהישיבות ומוסדות התורה וב"ה השאירו עלינו רושם חזק. כן היינו בהמעברות, ולדאבונינו חסר שםאידישקייט. על שאלתו מה פעלנו באה"ק השבנו שעוררנו בהרבה מקומות אודות לימוד דא"ח, עשינו בהרבה מקומות קביעות עתים ללימוד דא"ח, חיזקנו את עבודת צא"ח, ויסדנו עוד סניפים, באה"ק ת"ו. שאל עוד, איזה רושם עשה עלינו הכפר. וענינו שזהו ליובאוויטש שבליובאוויטש. תשובה זו מצאה חן. האם נתקלקלו אנ"ש בעניני פאליטיק או מפלגות? וענינו, לא. אמר: כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה היה מפחד לשלוח את אנ"ש לאה"ק מפני שעניני הפאליטיק יפעלו עליהם לרעה ח"ו, והיות שהננו רואים שב"ה נשארו על עמדם א"כ צריכים לשלוח עתה עוד מאנ"ש, והוא יכול לסדר מאות אנשים למורים וכו', רק שיהיו ראויים לכך, שידעו תנ"ך ויהיו אוהבי הארץ. ויוכלו לשלחם למקומות חוץ כמו אוראגווי, ארגענטינא, ועוד. אבל זה רק אחר שיהיו בארץ, וזה הוא נוטל על אחריותו. אח"כ דיבר מה שיהיה הפ"ש שלנו לכ"ק אד"ש, שבאה"ק יכולים לפעול הרבה. וצריכים לנסוע לשם. וכן הנה קובץ לחיזוק ההתקשרות 77

77 השליחות שלנו הוא בטח גם מהתם להכא היינו שכשנבוא לארצה"ב בודאי שלח אותנו כ"ק אד"ש למקומות שונים בארצה"ב שלכן שלח משלחת גדולה כ"כ, הנה כשניסע למקומות יהודים, הנה כמו שבא"י כמו שספרנו, האבין מיר אריינגעגעבען אין אידישקייט חב"ד, כן זאלען מיר אריינגעבען אין חב"ד אהבת א"י. אמר שבליובאוויטש הי' זמנים שונים. זמנים שהיו עומדים בקירוב לא"י וזמנים להיפך. וכלשון החסידות, בכיסוי ובגילוי. וכעת אינו יודע איך הוא המצב. מסר פ"ש לבבית לכ"ק אד"ש, ואמר שבדעתו להיות בקרוב בארצה"ב. לא היה שעת הכושר לדבר עמו בפרטיות אודות ההיתר יציאה, רק הזכרנו אודות השני תל'... וגם בכללות לבוא בעזרה בענינים אלו. אח"כ נסענו לת"א לבית הרב זיסלין. יום ד', בדר"ח אלול תשט"ז עזבנו את הכפר בשעה 10:45 בבקר, ונסענו לשדה התעופה בלווית שני באסעס מלאים אנשים. כשהגענו לשם היו כבר מאות נאספים שבאו ללות אותנו, וברכו אותנו בברכת נסיעה צלחה, כוח"ט, וביקשו למסור פ"ש לכ"ק אד"ש. ובפה אחד בקשו כולם להתראות עם כ"ק אד"ש, רצונינו לראות את מלכינו. בעת הפרידה היה ניכר התרגשות גדולה על המלווים עד שאחדים היו בוכים. כל משך ביקורינו כאן יקרו וכיבדו אותנו בכל מאדם, ומצד כבוד המשלח, חפש כאו"א לשמשינו באיזה אופן שתהי', והי' לזכות לאלו שנכנס אף אחד מאתנו לבקרם. בכל עת היו אתנו אחדים מאנ"ש. לא הרהיב שום איש לדבר בפנינו למקטנם ועד גדולם, כי תשוקתם היה רק לשמוע איזה שיחה או דיבור, איזה הנהגה או תנועה מכ"ק אד"ש, כמה פעמים בקשנו מכמה מזקני אנ"ש להתועד, ולא רצו בשום אופן. כ"ז מראה ביטולם הפנימי לכ"ק אד"ש, וצמאון נפשם להיות כרצונו ולהתראות עמו. בכלל, בכל המקומות ובפרט בא"י, ביקשו כולם, לא רק אנ"ש אלא אפילו אחרים, ואפילו כאלו שאינם דתיים אבל יש בהם הנקודה הבוערת, מתי יסע כ"ק אד"ש לא"י לכה"פ על זמן מה. כל אנ"ש הם מסורים ונתונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א בנפשם ומאודם, ומוכנים בכל עת ממש לקיים כל הגה שיצא מפיו הק', ורק שחסר מעט ועד מארגן ומסדר, ונקוה שבעת ביקורינו שם פעלנו לפי"ע בזה, אבל מצד עצמם מוכנים הם לעשות ולפעול כל ציווי ופקודת נשיאנו כ"ק אדמו"ר שליט"א. זמן הנסיעה היה קבוע לשעה 12:00, וקודם לזה עברנו בדיקה הניירות והמכס, וישבנו לחכות עד רשות הכניסה לאוירון. המלוים ניגנו בעת מעשה ניגונים שונים על המרפסת. מעט קודם 12:00 ניתן רשות לעלות להמטוס. בלכתינו למטוס עמדנו בשדה התעופה ורקדנו בניגון כי בשמחה, וכל המלוים שעמדו לא כ"כ רחוק ממנו על המרפסת ניגנו ג"כ, צילמו אותנו הרבה פעמים. עלינו למטוס לנסוע להתראות עם כ"ק אד"ש, והמלוים נשארו שם בתקוה טובה כי גם הם יזכו בקרוב לראות את פני מלכנו כ"ק אדמו"ר שליט"א. 78 תשרי ה'תשע"ה

78 בשעה 12:15 זז המטוס ממקומו ונסע עד המקום שמשם צריך להמריא, שם עמד יותר מעשר דקות, שזהו יותר מכפי הרגיל. ופתאום הכריזו שבמטוס נתגלה בדק וכי חוזרים לשדה התעופה עד תיקון הבדק, שיימשך כשעה. יצאנו מהמטוס, חלק גדול מהמלוים עוד עמד על הגזוזטרא, אבל לא הרשו לנו לצאת אליהם, רק מרחוק אמרנו להם את סיבת ההעכבה, ואז הכניסונו לחדר גדול (מסעדה), ששם עלינו לחכות עד תיקון המטוס. לכאו"א מהנוסעים נתנו ארוחת הצהרים. אנחנו הזמננו עבורנו אכל ממסעדה "קאפעלאוויטש" שכפי דברי הרב קאראסיק הוא בתכלית ההידור והכשרות. הביאו עבורנו שמונה קופסות חתומות שכתוב עליהן שזהו תחת השגחת הרבנות הראשית, (שמענו מכבר שעניני האכילה שנותנים באוירונים הוא תחת השגחה הנ"ל), שאלנו אם זהו האוכל שהזמננו מתחילה, וענו לנו שכן. מ"מ לא סמכנו עליהם, בקשנו את רי"ל זלמנוב שעוד היה שם לטלפן לקאפלוביץ ולשאול אם לקחו ממנו אוכל. הרי"ל טלפן וענו לו שבאו מאל על, וכשענו להם שצריכים לחכות שעה, הלכו להם, ולא לקחו כלום. כששמענו זה הלכנו להמשרד שלהם בשדה התעופה בטענה, מה זאת? נניח שלא היה ביכולתם להשיג עבורנו אוכל, אבל מפני מה סלפו ואמרו שזה מקאפעלאוויטש? בה בשעה שיודעים הם שאוכל אחר אין אנו אוכלים. ענו לנו שגם הם טעו וחשבו שזה האוכל שהזמננו. לא הסתפקנו בזה וקראנו למנהל הראשי של המשרד. ספרנו לו מה שקרה, והסכים שאי"ז נכון ואם היה יודע מי שאמר לנו כזאת, היה מגרשו מהמשרד. ואמר שכבר מאוחר להזמין אוכל מהמסעדה הנ"ל, וישתדל שיהיה לנו די פירות וירקות וגם לחם. קיבל את הצעתינו לשלוח מברק למשפחת שם טוב ללונדון שיכינו עבורנו אוכל, ומי שהוא מחברת "אל על" יביאהו לשדה תעופה בזמן שנעבור דרך שם. כתבנו לו את המברק והבטיח לשלחו תיכף ומיד ללונדון. בינתיים נודע כי המטוס יטוס בשעה 4:00 אחרי הצהרים, ועלינו עוד לחכות כשעתים וחצי. המלוים כבר הלכו כי חשבו שניסע בעוד שעה, וגם לא נתנו הרשות להתראות עמם כנ"ל. אבל אח"כ כשנודע שניסע בארבע נתנו לנו רשות לצאת מהמסעדה ולהתראות עמם, אבל כנ"ל לא נשארו כי אם איזה בחורי הישיבה דלוד, וגם רי"ל זלמנוב בראשם. תפלת המנחה התפללנו בשדה התעופה. בשעה 3:55 עלינו למטוס, ובעוד דקות מספר המריא המטוס. נסעו עמנו במטוס שני חברים מהבי"ד הגדול של אר"י, שנוסעים עד לונדון, א' מהם הוא הספרא דדיינא שלהם ואחד מהם הוא הרב זולטי. בהנוגע לענין האניות אמרו שכמדומים הם שאסור הוא, וגם שמעו ממכתבי כ"ק אד"ש, אבל רוצים לראות בעצמם אופן הנהגת האניות. קובץ לחיזוק ההתקשרות 79

79 כן נסע אתנו הרב וואלגעלערנטער (בפעם הראשונה נפגשנו אתו בבית הרב הרצוג... ואח"כ עוד הפעם במסעדה "פישער" בירושת"ו, וכשאמר שהוא יסע אתנו יחד במטוס ורוצה להכנס לכ"ק אד"ש ליחידות, יעצנו לו להבריק מברק שיכנס ליחידות תיכף בבואו מאה"ק ת"ו). בעת הנסיעה עבר על יותר מכ' פרקים בתניא בסיוע שד"ב שם טוב. דיברו עמו אודות ענין האניות, וענה שהדבר צריך עוד חקירה ודרישה, וכן אין נראה בעיניו הדבר להעמיד את האניה על יום שלם באמצע הים מפני סכנת נשיבת הרוחות. בשעה 7:30 הגענו לאתונה, שם היה הזמן 6:30. שם התעכבנו כשעה, משם נסענו הלאה ובשעה 1:00 בלילה (זמן בעלגיה, ובאה"ק ת"ו הוא 3:00 לילה) באנו לבריסעל. גם שם שהינו שעה ונסענו ללונדון, לשם הגענו 3:15. בנסיעתנו מאתונה לבריסעל התפללנו תפילת ערבית בציבור ואיזה מהנוסעים הצטרפו אלינו. שד"ב שם טוב קיבל רשות לצאת להתראות עם משפחתו. לשדה תעופה באו: אחותו של שד"ב ש"ט, ר' שמואל מ"מ ליבעראוו, ור' אברהם ערליכמאן. בהנוגע להאוכל אמרו שלא קיבלו שום מברק אודות זה. בלונדון התעכבנו כשתי שעות, ומשם המשכנו את דרכנו הלאה. אחר נסיעה של חמש שעות רצופות הגענו לקופליק שבאייסלאנד. נודע לנו שהלחם וירקות שהביאו מאה"ק ת"ו נשארו בלונדון, כי שם לוקחים אוכל חדש, ומשם עד ניו יורק אכלנו רק פירות, ומעט מיני מזונות שהיה עמנו. בין לאנדאן לקפליק התפללנו תפילת שחרית, וגם כאן הצטרפו איזה מהנוסעים. וכשהגענו לקופילק היה שם שעה 9:30 יום ה' בוקר. בהאולם שם נמצאים שעונים, ומראים זמן ניו יורק: 5:30 בבקר, לונדון: 10:30, זמן ברלין 10:30. באר"י הוא 12:30. היינו שם כשעה, ונסענו כמעט שבע שעות רצופות עד שהגענו לגוז בעיי בקנדה. השעה 2:15 בצהריים. 3:10 עוזבים את גוז בעיי בדרך לניו יורק. בשעה 7:00 ערב נחת המטוס שלנו, מס' 207, בשדה התעופה איידעלוויילד ניו יורק. זמן כל הנסיעה הוא ל"ד שעות. זמן תעופה כ"ח שעות בערך. כשירדנו מהמטוס ראינו שהרבה בחורים וגם איזה אברכים מחכים עלינו. עברנו את בדיקת הניירות והמכס, שארך יותר על חצי שעה. ואח"כ יצאנו בשעטו"מ, והבחורים ואברכים שבאו לקראתינו פגשונו בשמחה רבה, ובאהבת רעים. נסענו לכ"ק אד"ש, ובאנו שמה בשעה 9:15. הלכנו תיכף לבית טבילה, כי חשבנו שתיכף אחרי תפילת ערבית נכנס לכ"ק אד"ש. זכינו לראות את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת שיצא להתפלל תפלת ערבית. לא ראינו אותו שלש וארבעים יום, מיום ד' ח"י תמוז, עד יום ה' ב' אלול ה'תשט"ז. אחר תפלת ערבית מסר לנו הרב חדקוב בשם כ"ק אד"ש כי הלילה לא נכנס אליו, וכי נלך לנוח. הננו מקוים כי מחר 80 תשרי ה'תשע"ה

80 נזכה להכנס ליחידות, ויזכינו השי"ת להיות כלים לקבל ברכתו הקדושה. הרב וואלגעלערנטער נכנס ליחידות לכ"ק אד"ש, ויצא משם כשהוא שמח במאד. ואמר שהרב זוין לא הראה לו את מכתבי כ"ק אד"ש, וכעת אפשר יהיה לעשות דבר מה בזה. והוסיף שאפשר שיתקשר בטלפון עם אה"ק ת"ו נידון זה. עש"ק פ' שופטים, ג' אלול תשט"ז, ברוקלין, נ.י. בתחילת הצהרים נודע לנו שנכנס ליחידות לכ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 4:15. נתקבצו כולנו ונכנסנו בשעה 4:30. אמר לנו כ"ק אדמו"ר שליט"א: שלום עליכם, ווי איז געווען די רייזע צוריק? די פרטים וועט איר מסתמא אריינגעבען בכתב. רש"י בריינגט פון מכילתא אויפן פסוק "וישב משה את דברי העם" גו' אז מ'דארף אנזאגן לשולחי ווי מהאט געטאהן די שליחות, הגם אז חזקה שליח עושה שליחותו. וואס דאס איז א חזקה פון תורה, האט איר זיכער געטאהן די שליחות, אבער דאס איז אלץ מצד אייך, אבער מצד דרך ארץ, דארף מען איבערגעבן ווי דאס איז צוגענומען געווארן בא די מקבלים און די מושפעים צו וועלכע מהאט אייך געשיקט, און וואס האבען זיי געהאלפן אין דעם, פון די פרטים און פון די מוסדות, וואס איז דברי העם. די אלע פרטים וועט איר מסתמא איבערגעבן בכתב, און דאס זאל זיין וואס שנעלער, כל זמן דאס איז נאך פריש. און אויך ווארום ס'איז נוגע צו ענינים של פועל און וואס מ'דארף אהין שרייבען. במילא וועט איר דאס אלץ שרייבן. הגם ס'איז געווען געשריבן, אבער ס'איז געווען בקיצור, וועט איר דאס ממלא זיין בכתב. אזוי ווי אייער ענין איז געווען הפצת המעיינות, זאלן זיך אויפטאן די ענינים ניט נאר ווי איהר האט גערעדט מצד כוחות הגלוים, נאר אויך מצד עצם הנשמה און מצד די כוחות פון עצם הנשמה, די ענינים וואס זיינען ניט אראפ בדיבור ומעשה. און דאס זאל נמשך ווערן לכאו"א בהענינים הפרטיים. אזוי ווי א פאר שבתים זיינען געווען מאמרים, איז אזוי ווי עס שוין אופגעזעצט אין דפוס וועט איר נעמען די פראווס און דאס זאל פועל זיין אלע ענינינם וואס דארפען זיך אויפטאהן בשמיעת המאמר מפה אל פה, כאילו ווי איר זיינט געווען דא. (חילק לכאו"א פראווס מהמאמר, ואח"כ אמר:) איהר זאלט האבן א כתיבה וחתימה טובה. זאל זיין א פריילעכער שבת, מ'זאל הערן גוטע בשורות. [שלום עליכם, איך היתה הנסיעה חזור? את הפרטים מסתמא תמסרו בכתב. על הכתוב "וישב משה את דברי העם גו'" מביא רש"י המכילתא, שיש להודיע לשולח כיצד עשו את השליחות. אע"פ שחזקה שליח עושה שליחותו, שזוהי חזקה של תורה, ובטח עשיתם את השליחות, אבל זה הכל מצידכם, אבל מצד דרך ארץ, יש למסור כיצד זה התקבל אצל המקבלים והמושפעים שאליהם שלחו אתכם, ומה הם סייעו בזה, הפרטים והמוסדות שאלו הם "דברי העם". את כל הפרטים בטח תמסרו בכתב, וזה יהיה מה שיותר מהר, כל זמן שזה קובץ לחיזוק ההתקשרות 81

81 מכתב בחתימת השלוחים, אותו הכניסו אל הרבי לאחר שחזרו משליחותם לארה"ק. הרבי הוסיף בכתי"ק את שמות השלוחים קירש איידעלמן פויזנער הרצוג, שלא שהו אז בניו יורק, ולכן לא באו על החתום. 82 תשרי ה'תשע"ה

82 עדיין טרי. וגם כיוון שזה נוגע לענינים של פועל ומה שצריך לכתוב לשם, במילא תכתבו זאת, ואף שכבר נכתב, אבל זה היה בקיצור, ותשלימו זאת בכתב. כיוון שעניינכם היה הפצת המעינות [יהי רצון] שהענינים ייעשו לא רק כפי שאתם דיברתם מצד כחות הגלויים, אלא גם מצד עצם הנשמה ומצד הכחות של עצם הנשמה, הענינים שלא ירדו בדיבור ובמעשה, ושזה יומשך לכאו"א בענינים הפרטיים. כיוון שבכמה שבתות היו מאמרים הנה כיוון שכבר נסדרו בדפוס, תקחו את עלי ההגהה, ושזה יפעל את כל הענינים שצריכים להיות נפעלים בשמיעת המאמרמפה אל פה, כאילו שהייתם כאן. (חילק לכאו"א מעלי ההגהה, ואח"כ אמר:) שתהיה שבת שמיחה, שנשמע בשורות טובות]. יצאנו מהחדר בשעה 4:35. מוצש"ק פ' שופטים, ד' אלול בש"ק היה האופרופעניש של החתן הת'... שי', ונתנו את העליות למחותני החתונה, ואנחנו לא עלינו לתורה. קודם הגבהה חפצנו לברך ברכת הגומל, ואמר כ"ק אד"ש שבתפלת מנחה נעשה ג' מנינים, וכל אחד יעלה לתורה ויברך אז ברכת הגומל. אחר התפלה התוועדות. אד"ש הופיע אחר שעה 1:00. קידש על היין. כל השיחות פרט לאחת שהיתה אודות החתונה היו אודות שליחות. אד"ש ציווה לנו לומר לחיים, וכן גם לנגן ניגון שהבאנו מאה"ק ת"ו. ואמר שיש מר' נחמן מבראסלאוו שקחו מזמרת הארץ קאי על ענין הזמרה (ניגון), שרנו את הניגון "הרבי שלנו צדיק דורנו", שמנגנים אותו התלמידים הספרדים בישיבתינו בלוד וכן בהבתי ספר למלאכה ובבתי הספר של הרשת [את הניגון התחיל הר' ש"ב בוטמן]. כן צוה לומר לחיים בשביל כל אחד מהשלוחים שנשארו באה"ק ת"ו, וכן בעד כל אלו שהתעסקו עמנו בהיותינו שם. סיום ההתוועדות בשעה 3:50. השיחות נרשמו בהנחה ע"י החוזר. כפי פקודת אד"ש, עשינו ג' מנינים לקריה"ת וכל אחד ואחד עלה לתורה ובירך ברכת הגומל. אחר תפלת ערבית מסר לנו הרב חדקוב בשם כ"ק אד"ש, כי תוקף שליחותינו הוא עד יום השלישי, וכי עד אז עלינו לערוך את הפרטי כל והדו"ח של הנסיעה. וכי באלו הימים אין לנו לעסוק בשום ענינים צדדיים. אח"כ יצא פעם שניה ואמר שיום ג' הוא ג"כ בכלל זה, כי שייך הוא ליום הש"ק העבר, וגם אמר שכ"ק אד"ש ביקש את המראה מקומות מהפלפולים שאמרנו בדרך נסיעתינו. השמטות: את הניגון "הרבי שלנו" חיבר הת' שמחה זילברשטרום הי"ד, והוא מהניגונים הראשונים ששמענו בעת בואינו לאה"ק ת"ו. קובץ לחיזוק ההתקשרות 83

83 של סוג חסיד הגאון החסיד הרב יעקב עמנואל שוחט ע"ה, שנלב"ע ביום כ"ף מנחם אב תשע"ג, זכה לקשר נדיר ומיוחד עם כ"ק רבינו הרבי העניק לו יחס אבהי, וליוה אותו בכל צעד ושעל בחייו, החל מתחילת התקרבותו לליובאוויטש, ועד לעבודתו המסועפת ככותב ומרצה דגול לא חסיד שגרתי היה הרב שוחט. הרקע ממנו בא היה שונה, וההסתגלות לליובאוויטש ארכה לו זמן לפני מספר שנים, בעיתוי נדיר, ניאות הרב שוחט לספר על מסכת מיוחדת זו ועל יחסו המיוחד של הרבי כלפיו, במסגרת התוועדות פנימית עם חוג אנשים מצומצם סגנונו של הרב שוחט ישיר וחף מגינונים, והשתדלנו לשמור על אופי זה במדת האפשר ברשימה שלפנינו גם סיפורים מפתיעים ולא מצויים, אולם דווקא אלו מלמדים על יחסו ודאגתו של הרבי לחסידיו, ממש כאב לבן תרגום, כתיבת ועריכת הרשימה נעשתה על ידי חבר המערכת, והיא נדפסת בזה באופן בלעדי חלק שני 84 תשרי ה'תשע"ה

84 התעסקות בהוצאה לאור בסוף שנת תשי"ח סיימתי את לימודיי בישיבה, ובשנת תשי"ט חזרתי לטורונטו ולימדתי לימודי קודש בבית הספר שם. בשנת תש"כ התחלתי את דרכי בכתיבה. מאז ימיי בישיבה, הרבי תמיד הזכיר במכתביו אליי את עניין הפצת המעיינות. בשעתו לא הבנתי את הסיבה לכך, כי לימוד חסידות לא היה הצד החזק שלי... שנת תש"כ הייתה שנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב. לכבוד זה החלטתי לכתוב כמה מאמרים על הבעש"ט. את המאמרים פרסמתי בעיתון "די יידישע זשורנאל", עיתון אידישאי יומי שיצא בטורונטו, בחלק האנגלי שבעיתון. המאמרים היו סקירה ביוגרפית על תולדות חייו של הבעש"ט, בעיקר מתוך מקורות חב"דיים. מתחילה חשבתי שהחומר שבידי יספיק לשנים שלשה מאמרים, אולם עד מהרה התפתחה לה סדרה בת עשרים מאמרים. הרבי קרא את הכתבות הראשונות בסדרה ושלח לי מכתב בן שני עמודים עם הערות ותיקונים על מה שכתבתי. בנוסף להערות, עודד אותי הרבי להמשיך הלאה בסדרה. גם אחרי הכתבות הבאות קיבלתי מכתב נוסף ובו הערות, תיקונים והוספות. קובץ לחיזוק ההתקשרות 85

85 לאחר שסיימתי את סדרת המאמרים, הציע הרבי שאקבץ אותם יחד לספר, שייצא לאור על ידי ה'מרכז לענייני חינוך', שגם יישא בכל ההוצאות. ואכן, הספר יצא לאור בשנת תשכ"א ונקרא (באנגלית) בשם 'רבי ישראל בעל שם טוב'. קול חתן זמן קצר לאחר מכן, בשנת תשכ"א, התחיל הרבי ללחוץ עליי בקשר לשידוך. באותה תקופה הייתי מגיע לרבי בכל שנה בשבתות 'מברכים' אייר ואלול. כאשר הגעתי לרבי ונכנסתי ליחידות, אמר לי הרבי שכבר הגיע הזמן לשידוך, ושאל אותי האם כבר עשיתי משהו בנידון. לא ידעתי מה לענות, משום שלמרות שעוד לא עשיתי שום צעד ממשי בענין, כבר היו לי מחשבות על כיוון מסויים בנושא. לומר לרבי שכבר עשיתי משהו בנידון לא יהיה מן האמת, אבל מצד שני גם לא יהיה מדויק לומר שלא עשיתי דבר משום שכבר התחלתי לחשוב בכיוון. בסוף עניתי לרבי, "ניט הלכה למעשה". כלומר, שמחשבה כבר יש, אולם הנושא טרם הפך למעשי. בתגובה הרבי המשיך לעודדני וללחוץ עליי שאעשה מעשה בענין השידוך. כעבור כמה חודשים נסעו הוריי לביקור בארץ ישראל, ובדרכם עצרו בניו יורק ונכנסו ליחידות. הרבי שאל אותם מה מתקדם בקשר לשידוך עבורי, והם אמרו לרבי שהם כבר העלו בפניי כמה הצעות, אבל אני עדיין לא מעוניין. הרבי שאל אותם האם הם מסכימים לכך שהוא יכתוב לי מכתב בקשר לזה, ואבי ענה שהם בודאי ישמחו אם הרבי יכתוב לי בנידון. הוריי התקשרו אליי עוד לפני שהם נסעו לשדה התעופה ואמרו לי לצפות למכתב מהרבי, אולם בסופו של דבר לא הגיע אליי מכתב בעניין. בחודשים הבאים נוצר קשר עם משפחתה של כלתי לעתיד, וסוכם שניפגש. כתבתי על כך לרבי והוא עודד אותי ונתן לי את ברכת הדרך. סוכם שאסע ללונדון, שם התגוררה כלתי לעתיד, לאחר חגי תשרי תשכ"ב. לפני ראש השנה קיבלתי את ברכתו של הרבי דרך הטלפון מהמזכירות, ובעשרת ימי תשובה קיבלתי מכתב בתוכן זהה, כאישור על מה שנמסר לי בטלפון, בצירוף הוראה ש"ודאי אנצל את נסיעתי לשליחות מצוה להיפגש עם כמה אנשים שונים". את נסיעתי ללונדון תכננתי עם עצירה בניו יורק, כדי שאוכל להיכנס ליחידות. באותו זמן הזקן שלי צמח ומראהו היה לא מסודר. מאחר וחששתי מתגובת כלתי לעתיד, שלא הגיעה ממשפחה חסידית, למראי החיצוני, 'סידרתי' את הזקן וקיצצתי חלק מהשערות הפזורות. "על זקן אומרים פרוע?" מיד כשנכנסתי ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאל אותי היה "מה קורה עם הזקן?". אמרתי לו שאני נוסע לשידוך, והבחורה 'יקית' שאינה מכירה חסידים, ולכן אני לא יכול להגיע כך עם 'זקן פרוע' תשרי ה'תשע"ה

86 הרבי הגיב בתמיהה על הביטוי הזה ואמר "זקן פרוע? על זקן אומרים פרוע? על הי"ג תיקוני דיקנא? הייתכן?". הרבי הוסיף ואמר לי שאם היא בלונדון, אזי היא יודעת איך נראים חסידים, ואין לי סיבה לדאגה. זו הייתה יחידות ארוכה מאוד, ובמהלכה ביקש ממני הרבי שאפגש עם פרופסור בשם לואי ג'ייקובס שהתגורר בלונדון. באותה תקופה סערו הרוחות בלונדון בעקבות הצעה למנות את פרופ' ג'ייקובס לנשיא סמינר הרבנים האורתודוקסי המקומי "ג'וס קולג ". האגף השמרני בקהילה מחה בתוקף כנגד הכוונה הזאת, בגלל ספר שפירסם פרופ' ג'ייקובס באותה תקופה, ובו קיבל טענות אפיקורסיות מסויימות. למרות זאת, הרבי ביקש שאפגש עימו ואשוחח איתו בנושא החסידות. אותו פרופ' ג'ייקובס היה חוקר מפורסם שהתמחה בתולדות עם ישראל, ואף פרסם מחקרים רבים על תנועת החסידות. הרבי אמר לי שבניגוד ל'חוקרים' אחרים בתחום, פרופ' ג'ייקובס באמת יודע ומבין בחסידות, ושכדאי שאפגש עמו. בנוסף לכך, הורה לי הרבי להיפגש עם עוד כמה אנשים בלונדון, ביניהם עורך העיתון "ג'ואיש כרוניקל" ועוד. בסוף היחידות הרבי חייך ואמר לי, "מן הסתם תשלח לי גלויה משם". כשהגעתי ללונדון, נפגשתי עם האנשים שהרבי ביקש ממני להפגש עמהם. אגב, כתוצאה מהפגישה עם פרופ' ג'ייקובס נוצר בינינו קשר שנמשך לאורך שנים רבות. הפגישות עם כלתי לעתיד עלו יפה, וכעבור כמה ימים כבר היינו מוכנים להחלטה, ונסענו לעיר דאבלין שם התגוררו הוריה של הכלה כדי לסגור את השידוך באופן רשמי. דיווחתי על כך לרבי במברק, וקיבלתי מברק בחזרה עם נוסח ארוך של ברכת מזל טוב לקישורי התנאים. בדרכי חזרה מדאבלין, כשהייתי בשדה התעופה 'שאנון', נזכרתי פתאום בבקשתו של הרבי לשלוח לו גלויה. קניתי גלויה נסגרת עם תמונה יפה, וכתבתי עליה מילים מאוד חמות לרבי. קניתי גם בקבוקי 'משקה' ויצאתי בחזרה לניו יורק. באותו הלילה בו הגעתי לניו יורק, נסעה קבוצה של שלוחים לארץ הקודש. פגשתי את הרב קרינסקי ונתתי לו שני בקבוקי 'משקה' כדי שימסרם לרבי בשמי. בתוך שבוע ימים מאז שחזרתי הביתה קיבלתי מכתב ארוך מאוד מהרבי. בראש המכתב הרבי הודה לי על הגלויה וה'משקה' ששלחתי, ובהמשכו שב הרבי ובירך אותי על השידוך. באותה תקופה שהתה אמי בבית הרפואה, והרופאים חששו שהיא עברה התקף לב. הרבי כתב ברכה שלימה עבורה, וכתב בצורה מאוד חריפה על כך שכתוב "ורפא ירפא" "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות", אבל מעבר לכך אין להתייחס למה שהרופאים אומרים; הרשות שניתנה להם הוא רק לרפאות ולא לתת תחזיות. בסוף המכתב באו עוד הערות על מאמרים אחרים שלי שהרבי קרא באותו שנה. קובץ לחיזוק ההתקשרות 87

87 נמנע הנמנעות תשכ"ב הייתה שנה שבה הרבי הרעיף עליי כל כך; היו לי חמש או שש יחידויות, וקיבלתי מהרבי לפחות 12 מכתבים. באחד מכתבים הללו, העיר הרבי על מה שכתבתי באחד ממאמריי את הביטוי "חייבים לומר" בקשר לקב"ה. הרבי כתב שכשמדברים על הקב"ה אי אפשר לומר שהוא "חייב", שהרי הקב"ה הוא נמנע הנמנעות. הרבי נתן לי על כך חמשה או ששה מראי מקומות לספרי קבלה שונים: עץ חיים, הפרדס, שומרי אמונים ועוד. תהיתי לעצמי מאוד על כך הרי אפילו לא ידעתי איך הספרים הללו נראים, ובטח שלא יכולתי להבין אותם... שאלתי את הרבי בתגובה: אם אכן אי אפשר לומר על הקב"ה שום דבר בצורה של קביעה, כיצד ניתן לקבוע בהחלטיות שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות, והרי גם זו קביעה החלטית? תשובת הרבי הייתה שאכן גם זו קביעה, אבל בדרך שלילה. היתה לי חלופת מכתבים ארוכה עם הרבי בנושא. הרבי נכנס לדיון שלם בנושא, בדברי הרשב"א, שיטת הצמח צדק ועוד. בסביבות פורים נכנסנו, אני וכלתי יחד, ליחידות אצל הרבי. כעבור מספר לא רב של שבועות, נכנסתי שוב ליחידות, הפעם לבדי. היה זה בדרכי מבית הוריי בקנדה לחתונה שהתקיימה בג' סיוון בלונדון כשבדרכי ללונדון עצרתי בניו יורק כדי להיכנס שוב לרבי. היחידות הזו התקיימה בשעות הצהריים של יום ראשון ר"ח סיון, מיד לאחר תפילת מנחה. הבאתי עמי ליחידות בקבוק 'משקה' מה'אויפרוף' שלי כדי לתיתו לרבי. לפתע, באמצע היחידות, ביקש ממני הרבי לפתוח ארון קטן בחדרו ולהוציא ממנו את הכוס שלו. הוצאתי את הכוס מהארון והגשתי אותו לרבי. הרבי מזג לתוכו מהבקבוק שנתתי לו עד שהכוס התמלאה. הרבי הגיש לי את הכוס המלאה ואמר לי שה'משקה' שבתוך הכוס הוא שלו עכשיו, והוא נותן לי את זה כהשתתפותו בחתונתי. (מאוחר יותר, כשסיפרתי על כך למזכיר ר' לייבל גרונר, הוא אמר לי: כעת אני מבין את מה שאירע בהתוועדות בשבועות. באותה התוועדות הרבי הוציא בקבוק 'משקה' קטן, ומזג לתוך הכוס שלו ושתה לחיים. היה זה מהבקבוק שנתתי לרבי ביחידות...) הרבי גם הוציא ממגירת שולחנו כסף ונתן לי את זה כ"דרשה געשאנק", ועוד כמה שטרות של 5 דולר כדי לערוך התוועדות בלונדון. לפני היחידות כתבתי לרבי שיש לי בעיה בקשר לניגון ד' בבות של אדמו"ר הזקן. מאז הפעם הראשונה ששמעתי את הניגון הזה מאוד אהבתי אותו, ומאוד רציתי שישירו את הניגון בחתונה, אבל ידעתי שלא יהיה שם אף אחד שיוכל לשיר את הניגון. חשבתי אולי להקליט את הניגון, ולהשמיע את ההקלטה בחתונה, אך זה לא היה נראה 88 תשרי ה'תשע"ה

88 לי כפתרון טוב. ביחידות הרבי אמר לי שאסור להקליט את הניגון, אבל הציע פתרון אחר לבעיה: הרבי אמר שבודאי יש שם חזן עם מקהלה, ואם אשלח להם את התווים של הניגון הם יוכלו לשיר אותו על פיהם. וכך אכן עשינו לבסוף. ביחידות אמרתי לרבי שיש לי עוד בעיה: הרי המנהג הוא שהחתן מקבל את הסידור של הרבי לתפילה, ומכיוון שהחתונה שלי תהיה מעבר לים, שאלתי את הרבי מה לעשות. הרבי חשב לרגע, ואז פתח את המגירה שלו, הוציא סידור קטן בפורמט כיס, ואחר כך הוציא סידור נוסף מאותו סוג אחד עבורי ואחד עבור כלתי ונתן לי את הברכה כרגיל לחתנים בעת שקיבלו את הסידור, "אויסבעטן אלעס גוט'ס". החתונה התקיימה כאמור בג' סיון, וביום ראשון שלאחרי חג השבועות, נסענו בחזרה דרך ניו יורק. ביום ראשון בלילה, כעבור שבוע בלבד מהיחידות הקודמת שלי, נכנסתי שוב ליחידות, הפעם יחד עם אשתי. הייתה זו יחידות מיוחדת מאוד, בה הרבי הרעיף עלינו שפע ברכות. היום האחרון של ה'שבע ברכות' שלי היה למחרת, ביום שני, וחשבתי לערוך את סעודת ה'שבע ברכות' אצל אחותי, שהתגוררה בניו יורק. אלא שאז שאל אותי דודי, הרב חדקוב, "מה עם ה'שבע ברכות' האחרון ב 770?"... שאלתי אותו מי יארגן את הסעודה, אך הוא אמר שלא צריך לסדר הרבה מספיק לקנות רק כיכר לחם וקצת הערינג. ואכן עשינו כדבריו. ביום שני ערכנו סעודת 'שבע ברכות' בהתוועדות קטנה ב 770. אני חזרתי חלק ממאמר, והרב יואל כהן חזר מהשיחות שהרבי נשא בתקופה הסמוכה. מאוחר יותר שאל הרבי את הרב חדקוב מה היה קול השירה ששמע מהזאל, וכאשר הרב חדקוב סיפר לרבי על מה שהיה, אמר לו הרבי שהוא כיוון לדעת גדולים בהצעתו לקיים את ה'שבע ברכות' ב הכוונה ל... קולג' לאחר שהשתדכתי, בחשוון תשכ"ב, התחלתי לחשוב על פרנסה. הייתה לי אז עבודה בבית ספר בו לימדתי לימודי קודש בחציו הראשון של היום, ובנוסף לימדתי לימודי חול כמה שעות אחה"צ. עלה אז רעיון עסקי של מכונות מכירה אוטומטיות, וחשבתי להשקיע בזה יחד עם אחי הצעיר. כתבתי על כך לרבי ושאלתי לעצתו. הרב חדקוב הקריא לי מענה מאוד ארוך דרך הטלפון כשרשמתי את המענה זה מילא יותר מעמוד שלם כשתוכן דבריו של הרבי היה שיש להיזהר מאד בהתעסקות עם המכונות, משום שעולם הפשע מאוד מעורב בתחום הזה. הרבי נכנס ממש לכל הפרטים הטכניים הקטנים ונתן שורה של הוראות ועצות פרקטיות. את כל המענה הארוך הזה שהרב חדקוב הקריא לי בטלפון סיים הרבי כך: "כל הנ"ל בנוגע לאחיו. ובנוגע אליו, מהנכון שיקדיש כל זמנו ומרצו לתורה, למדע, ועל כל זה בכתב". בזמן בו רציתי ללכת לקולג הרבי פעל בכל המרץ כדי למנוע ממני לעשות קובץ לחיזוק ההתקשרות 89

89 זאת, ואילו עכשיו, כשכבר לא הייתי מעוניין בזה, הרבי מורה לי כן ללכת ולהתעסק ב"מדע"! כתבתי לרבי בתשובה שאני מוכן ללכת לקולג, אבל אני חושש מה יהיה על הפרנסה הרי אם אין קמח אין תורה, וכיצד אפרנס את משפחתי בתקופת הלימודים. בתגובה ענה לי הרבי שאתחיל לעבוד עבור המרכז לענייני חינוך בענייני כתיבה. הרבי הורה לי לתרגם דברים בקשר לי"ט כסלו, לכתוב מאמרים ב"די אידישע היים" (עיתון נשי ובנות חב"ד בניו יורק) ועוד. תרגום מכתבי הרבי כמה חודשים אח"כ נפטר החסיד ר' אוריאל צימר, שמלבד עבודתו כסופר, שימש גם מעין מזכיר עבור הרבי. הוא היה מתרגם מכתבים שהגיעו לרבי בשפות שונות, וכן תרגם את מכתבי המענה של הרבי בחזרה לשפת השולח. כעת, לאחר פטירתו, ביקש הרבי ממני למלאות את מקומו בעבודה זו. אני לא יכול לספר מאלו שפות תירגמתי עבור הרבי, משום שאם יוודע שתירגמתי משפה מסויימת הרי כל מי שכתב לרבי באותה שפה יידע שגם אני קראתי את מכתביו... בזמן מחלתו של הרב צימר הצטברה כמות גדולה מאד של מכתבים, וקיבלתי מהרבי חבילה גדולה של מכתבים בשפות שונות, לתרגמם. הסדר היה שהייתי מקבל את החבילות בדואר ישירות מהרבי, ואת התרגום הייתי שולח בחזרה ישירות לרבי. כמות המכתבים שקיבלתי בתחילה לעבודה היתה מאוד גדולה, וחלק נכבד מהמכתבים הכיל רק פרטים פעוטי ערך. לכן כתבתי לרבי הצעה אולי כדאי שאכתוב רק את תמצית הדברים, ולהדגיש את החלקים החשובים. הרבי שלל את ההצעה וענה שעליי לתרגם כל מילה. הרבי נימק זאת באומרו שאף פעם אין לדעת באיזה פרט הכותב מבטא את עצמו ואת מה שכואב לו, לכן עליי לתרגם כל מילה. בעבודה זו עבור הרבי המשכתי במשך שנים רבות. במשך כל העת הרבי המשיך לדחוף אותי לכיוון הכתיבה. המל"ח היה משלם לי 50 דולר לשבוע לעבודה של כעשרים וארבע שעות שבועיות. זה לא היה סכום גבוה למדי, אבל באותה תקופה זו הייתה ההכנסה העיקרית שלי. בפרדס הכתיבה כעבור כשנתיים, בסביבות שנת תשכ"ד, הייתי ביחידות יחד עם אשתי, והרבי הורה לי לתרגם לאנגלית את החלק הרביעי של התניא אגרת הקודש. אני מצדי טענתי שאיני מסוגל לתרגם את אגרת הקודש. אמרתי שכאשר אני לומד את אגרת הקודש בשיעורי החת"ת וכיו"ב אני לפעמים חושב שהבנתי משהו, אבל אני לא מסוגל בשום אופן לתרגם ולהסביר את זה, עם כל המושגים הקבליים הנמצאים שם. באמת ובתמים חשתי שאני לא מסוגל לעשות את העבודה כפי שהרבי רוצה שתיעשה, ולכן סברתי מוטב שאומר לרבי את האמת, שלדעתי אינני מסוגל לעשות את המלאכה הזו. 90 תשרי ה'תשע"ה

90 הצעתי לרבי לחילופין שאתרגם את "שער היחוד והאמונה" או את "אגרת התשובה". הרבי חשב לרגע אך סירב מיד, באומרו שלתפקיד זה הוא מייעד מישהו אחר. הרבי התעקש שאקח על עצמי את העבודה. היה ברור שאני רואה בזה את ה"בלתי אפשרי", אך הרבי התעלם מכך והוסיף ואמר לי, "חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן". כתגובה אמרתי בהלצה שעבור זה צריך להיות קודם בגדר "חבר"... הרבי צחק ואמר "כשנותנים תואר זה יכול להיות באחד משני אופנים, או שכבר אוחזים בזה או שזה נמצא בכח". כשנוכחתי שלמרות הכל, הרבי ממש עומד על כך שאקבל על עצמי את העבודה הזו הוסכם שלכל הפחות אתחיל בה. בפועל, כשהתחלתי לעבוד על זה, גיליתי לפתע שאני ממש "נשאב" לתוך העבודה. איני יודע כיצד להסביר זאת, אך פשוט לא יכולתי להתנתק מהעבודה. הייתי ממשיך במלאכת התרגום במשך לילות שלמים, כשאני מסתייע בספרים רבים המסבירים את המושגים בקבלה המובאים באגרת הקודש, כמו כתבי האריז"ל שבדיוק הוצאו אז לאור, ועוד. יכולתי לראות בחוש כיצד הוראתו של הרבי אליי לעסוק במלאכת התרגום נתנה לי גם את הכוחות לעמוד במלאכה. מושגים וספרים שלפני כן לא הצלחתי להבינם כראוי, כמו נפתחו בפניי מחדש, עד כדי כך שהעיון בהם משך אותי לשקוע בו... במהלך העבודה נוכחתי לראות שהערות השוליים אינן מספיקות בשביל לבאר את כל המושגים הקבליים, אותם יש להסביר לקורא כדי שיבין את התרגום כראוי, והחלטתי לכתוב הקדמה בסיסית בה יבוארו מושגי היסוד הקבליים שמופיעים באגרת הקודש. היו לי הרבה שאלות בהבנת הדברים ושלחתי אותן לרבי, אך הרבי שאל אותי בתגובה האם שאלתי קודם אצל אחרים. עשיתי כדברי הרבי ופניתי למספר אנשים לשאול אותם את השאלות שהתעוררו אצלי ואכן שאלות רבות פתרתי אצל אחרים. על השאר שאלתי את הרבי וקיבלתי ממנו תשובות. כששלחתי לרבי את ההקדמה שכתבתי, אמר לי הרבי שהוא רוצה שזה יצא לאור גם כספר בפני עצמו. ואכן, הספר הופיע בפני עצמו תחת השם "יסודות מיסטיים בחסידות" (באנגלית). כל העבודה הזאת לקחה לי כשנתיים וחצי. הם באמת אינם יודעים... לאחר שסיימתי את התרגום של אגרת הקודש, הרבי נתן לי עבודה אחרת: לכתוב ספר על דרכו של האדמו"ר האמצעי בחסידות, וההבדלים בינו לבין האדמו"ר הזקן בספרי החסידות שלהם. מדובר היה בעבודה עצומה, משום שכדי לכתוב ספר כזה צריכים קודם כל ללמוד את כל ספרי החסידות של האדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן, ואז לעמוד על ההבדלים הדקים שביניהם... אמרתי לרבי שאנסה, והרבי אמר לי לבקש הכוונה מגדולי החסידים בזה. קובץ לחיזוק ההתקשרות 91

91 שאלתי חסידים גדולים, מבינים עצומים בדא"ח, וכולם אמרו לי שהם לא יודעים את החסידות של אדמו"ר האמצעי. ביחידות הבאה סיפרתי זאת לרבי. הרבי חייך ואמר לי שכך הוא הדבר באמת. הם אינם מנסים סתם להתחמק, אלא הם באמת אינם יודעים... היחידות הזאת הייתה מאוד מעניינת. הרבי דיבר איתי הרבה על אדמו"ר האמצעי, ואמר שאף אחד מהרביים האחרים לא כתב והדפיס כל כך הרבה כמוהו. הרבי אמר לי שיש שני דברי פלא בקשר לאדמו"ר האמצעי: האחד הוא כמעט ואינו מזכיר את ספר התניא. אמנם הוא מביא את כל הרעיונות שמופיעים בתניא, אבל את הספר עצמו כמעט ואינו מצטט. הפלא השני שהרבי ציין הוא, שלמרות שהוא כתב והדפיס כל כך הרבה חסידות, ועוד בחייו, החסידות שלו כמעט ואינה נלמדת. לצערי, מכיון שלא יכולתי למצוא אף אחד שיכול היה לכוון אותי בזה, העבודה הזאת נעצרה ולא התקדמה. בשנת תשל"ג נפתח בטורונטו מקום מגוריי בית קפה, ששימש כמסווה תמים לתנועה נוצרית מיסיונרית שניסתה למשוך יהודים צעירים לאמונתם הכוזבת בדרכי שקר ורמיה. כאשר נודע לי על כך, נחלצתי יחד עם כמה חברים למלחמת חורמה בהם. פרסמנו על הרצאה מיוחדת שאמסור בנושא באולם 'בני ברית' בעיר. להרצאה הגיעו יותר מ 500 איש, ביניהם קבוצה קולנית של פעילים מיסיונריים. היתה לי הרבה סיעתא דשמיא בנאום (בו לא נצרתי את לשוני, והשתלחתי בהם בחריפות ובבוטות), והדברים הותירו רושם עז בקהילה היהודית. בתוך זמן קצר נאלץ 'בית הקפה' לסגור את שעריו. בעקבות ההצלחה בטורונטו, הוזמנתי להרצות בנושא על ידי שלוחים וקהילות יהודיות במקומות רבים ברחבי העולם, שסבלו אף הם מפעילות מיסיונרית. השתדלתי להמנע מוויכוחים רשמיים, אך מסיבות שונות נאלצתי פעמיים לקיים וויכוח פומבי רשמי עם נציג מטעמם, כאשר בשתי הפעמים הכרעתי אותם בצורה מוחצת. השמועות השונות שמסתובבות על ההוראות שכביכול קיבלתי מהרבי בעניין הזה אינן נכונות כלל. אמנם דיברתי עם הרבי על הנושא הזה פעם אחת ביחידות, אבל בשום אופן לא אספר מאומה ממה שאמר לי בנושא. "המפתחות?" בסביבות שנת תשל"ו הורה לי הרבי לערוך מהדורה חדשה של ספרי הבעש"ט ו'המגיד', עם הערות ומפתחות. עריכת המפתח לתורת הבעש"ט לא הייתה קשה מדי, כי התורות שישנן הן קצרות. אבל תורות 'המגיד' הן ארוכות ומורכבות יותר, והתקשיתי מאוד בעבודה. התחלתי לעבוד על המפתח לספרי הרב המגיד, אבל בשום אופן לא הצלחתי להתקדם. למדתי את כל הספרים לפני שהתחלתי, ובמשך שנה שלימה ניסיתי להתקדם בעבודה, אך ללא הצלחה. כך נמשך העניין והתעכב כשנתיים, כשבכל מכתב שקיבלתי מהרבי באותה תקופה נשאלתי: מה מתקדם עם המפתח על ספרי 'המגיד', ומתי זה יהיה מוכן. 92 תשרי ה'תשע"ה

92 פעם הרבי כתב לי פתק קצר, "למה זה נוגע אליו אינני יודע, ולמאי נפקא מינה". כלומר, העבודה הזאת נועדה דוקא עבורי, מסיבה בלתי ידועה, אבל כך הם פני הדברים ועליי להשלים את המלאכה. בשלב מסוים התקשרתי לרב חדקוב ואמרתי לו שאני פשוט לא מסוגל. אין לי חוש בזה. ביקשתי ממנו שימסור את העבודה למישהו אחר, ואני אשלם על כך, אבל הוא חזר עם תשובה שלילית. כאמור, הייתי מגיע לרבי פעמיים בכל שנה, לשבת 'מברכים' אייר ושבת 'מברכים' אלול (לשבת 'מברכים' אייר מפני שהיא סמוכה לכ"ו ניסן, היום בו הגעתי לראשונה לליובאוויטש, ושבת 'מברכים' אלול סמוכה ליום ההולדת שלי). ובכן, בשבת 'מברכים' אלול תשל"ז הייתי בהתוועדות. הרבי התחיל לדבר בשיחה על שבת 'מברכים' אייר ושבת 'מברכים' אלול שאלו הם השבתות 'מברכים' המרכזיות שבמהלך השנה. הרבי הסביר ששבת 'מברכים' אייר היא עבור כל תקופת הקיץ, ושבת 'מברכים' אלול הוא היום שבו מברכים את חודש אלול, ואלול כולל גם את שבת 'מברכים' תשרי, ולכן שבת 'מברכים' אלול כולל את כל תשרי ודרכו את כל השנה כולה. לאחר מכן הרבי המשיך לבאר את עניינה של שבת שלישית שבת בראשית. מהצורה שבו הרבי דיבר, חשבתי שהוא מדבר אליי, משום ששתי שבתות אלו הן השבתות שבהן אני מגיע בקביעות. חשבתי שהרבי בעצם אומר לי שעליי לבוא גם לשבת בראשית, והחלטתי מיידית שאגיע גם לשבת בראשית. לאחר ששמענו מה קרה בשמיני עצרת אותה שנה, התעוררה אצלי התלבטות האם לקיים את ההחלטה ולבוא, משום שידעתי שבשל המצב לא תהיה התוועדות. לבסוף גמרתי אומר, שהיות וכבר הוחלט אצלי לבוא לשבת בראשית עליי לנסוע, למרות הכל. באותו זמן יצאה הוראה שאנשים ימשיכו לכתוב את הדו"חות שלהם לרבי. אני הייתי כותב את הדו"ח שלי פעם בחודש, ובאותו יום שישי ערב שבת בראשית כתבתי את הדו"ח ומסרתי אותו למזכירות. כבר בצהרי היום קיבלתי מענה, ובו מילה אחת "המפתחות?". באותו יום יצאו שלשה מענות בלבד, וזה היה אחד מהם... דבר זה ממש זעזע אותי נפשית, בראותי כמה נוגע העניין לרבי, והחלטתי שעליי לנסות שוב. בפועל,התחילהפתאוםהעבודהלזרום,ובתוךחודשייםכברסיימתיאתכלהמלאכה. את מה שלא הצלחתי לעשות במשך שלש שנים, סיימתי כעת בתוך חודשיים!.. הספר יצא לאור לקראת י"ט כסלו והוקדש לרגל היובל לנישואי הרבי והרבנית. תשובת משקל כעבור כשנה, כמדומני בכ' חשוון תשל"ט, קיבלתי טלפון מהמזכירות על עבודה נוספת: עריכת מפתח לכל ספרי אדמו"ר הזקן שעדיין אין עליהם מפתחות. הווי אומר: כל ספרי המאמרים שלו... הרבי ביקש שהעבודה הזאת תוגמר עד י"ט כסלו. היתה זו עבודה מרובה פי עשר מעריכת המפתח לתורת 'המגיד', והרבי רוצה שזה ייגמר בתוך חודש... קובץ לחיזוק ההתקשרות 93

93 מאחר שכדי לערוך מפתח בצורה טובה יש ללמוד ראשית כל את הספרים, התחלתי ללמוד את המאמרים שבספר אתהלך לאזניא. במקביל לתחילת העבודה בלימוד המאמרים כתבתי לרבי שאני מאוד מתקשה בעבודה הזאת של עריכת מפתחות. הזכרתי את דברי הרבי אליי בעבר בקשר למפתח לתורת 'המגיד', שהעניין נוגע אליי במיוחד, ושאלתי האם כך הוא הדבר גם עתה בענין מאמרי אדה"ז, משום שאם לא הרי שאני מבקש שהרבי יטיל את העבודה על מישהו אחר כי עבורי עריכת מפתחות הינה "עבודת פרך". בינתיים, עד שקיבלתי את תשובתו של הרבי, כבר למדתי חצי ממאמרי אתהלך לאזניא והתחלתי לעבוד על המפתח. כעבור יומיים מכתיבת המכתב קיבלתי מענה, המענה הכי חריף שאי פעם קיבלתי מהרבי, "אין דרכי לשים עבודת פרך על מי שהוא" ולכן הוא יעביר את העבודה לאחרים. ואכן, הרבי העביר את העבודה לאברכי הכולל, כל חברי הכולל עבדו על זה יומם ולילה, ממש עשרים וארבע שעות ביממה, עד שהעבודה נגמרה ויצאה לאור לקראת י"ט כסלו, כמו שהרבי ביקש. הצטערתי מאוד מהלשון החריפה של תשובתו של הרבי וכתבתי על כך לרבי. הרבי כתב לי בתגובה שאת הביטוי "עבודת פרך" הרי לא הוא המציא, אלא רק ציטט מדבריי... בכל אופן, כתב לי הרבי, מכך שסירבתי לבצע את העבודה, יצאה טובה כי כך הוא קיבל את מבוקשו והמפתחות יצאו לאור כבר לי"ט כסלו. הרבי המשיך וכתב שהדבר הוא לפלא עליי, שלא תפסתי את חשיבות העניין של עשיית "אוזניים לתורה" וכו'. אחרי התשובה הזו הרגשתי מאוד רע עם עצמי, והחלטתי שעליי לעשות "תיקון" על כך. מכיון שהתיקון צריך להיות מעין הפגם, החלטתי כ"תשובת משקל" לערוך מפתח להמשך מים רבים תרל"ו של אדמו"ר המהר"ש. לפני כן לא למדתי מעולם את החסידות של הרבי מהר"ש, והאמת הגעשמאק שבלימוד ההמשך היה שווה את כל המאמץ. את המפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל על ההמשך, סיימתי בתוך כמה ימים ושלחתי לרבי לקראת חנוכה. כתבתי לרבי שבגלל מה שקרה החלטתי לעשות את זה כ'תיקון', ולשלוח את זה כמתנה לחנוכה. בתגובה, ביקש ממני הרבי להשלים את המלאכה בעריכת מפתח הענינים. זוהי עבודה קשה בהרבה, אך בתוך שבועיים כבר סיימתי גם אותה, ושלחתי את המפתח המוכן אל הרבי. במאמרי תרל"ו יש חלק שני כולל הנחות של אדמו"ר הרש"ב ועוד שטרם הודפס באותם ימים. הרבי הוסיף וביקש ממני, שהיות וכבר ערכתי מפתח ל"מים רבים", שאמשיך ואשלים מפתח לכל מאמרי תרל"ו, כך שאפשר יהיה להוציא את הכל בספר אחד. כדי לעשות זאת הייתי צריך לחכות עד שהדפיסו במיוחד בשבילי עותק מהספר... עשיתי את המפתח גם לחלק הזה ואכן הכל הודפס בספר אחד עב כרס (וכל כך השקעתי והתעמקתי בעבודה מפורטת עליו, שיצא עביו רב יותר מספר המפתחות על כל שאר ספרי הרבי המהר"ש יחד..). 94 תשרי ה'תשע"ה

Δείτε περισσότερα